לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


הנדסת המחשבה / יוזף ברויר
Avatarכינוי:  יוזף ברויר

מין: זכר

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2007    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2007

אני לא סופר קלוריות, אבל תגידו אתם


בוקר:
סלט ירקות עצום ורב מימדים, לידו- סלט טונה שהכנתי במו ידי.
 
צהריים- מרק ירקות אדיר וסמיך
 
אפטר נון- שקית פריכיות אורז, דיאט קולה ואחד רד בול.
 
ערב צעיר- 1 חזה עוף בלי שמן על מחבת. קופסת תירס מטוגנת בלי מיץ, בלי שמן  ועם בצל ירוק ופלפל שחור גס.
 
ערב רב- מנת חומוסים יחד עם מנת שעועית במיץ עגבניות שנקנה בטעות במקום חומוסים, יחד עם מלפפונים חמוצים ותירס גמדי.
 
 
חמישה ימים ללא לחם וללא סוכרים מיוחדים (חוץ מהרדבול היום)
מישהו יודע מה הערך הקלורי של מה שהלך פה?
נכתב על ידי יוזף ברויר , 27/9/2007 20:47   בקטגוריות דיאטה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



דיאטה שוב, גירסה 07


שיט.
זה מתחיל שובפעם מחדש, מה שרק חששתי ממנו בחודשים האחרונים.
אני צריך להתחיל דיאטה, אני צריך לשמור על מה שאני אוכל.
בלי סוכרים ופחמימות פשוטות, הקצבת ירקות והקצבת פירות. בלי אלכוהול. בלי ביצים.
דגנים, פחמימות מורכבות, מים, חלבוני דגים, אלה יהיו מנת חלקי.
 
הגוף שלי יקח לו את הזמן, בערך שבוע, עד שהוא יתחיל להבין שהוא שורף את מה שיש לו לשרוף, זה יהיה איטי מהפעם הקודמת אפילו אני מעריך. ואני אמטרך להיות המילה שלי בכל הנוגע לזה, אני לא אוכל לאכול בחוץ בתקופה הקרובה.
 
פאק אני אומר,
ומצד שני, זה המחיר שאני בוחר לשלם,
על הבריאות הפיזית והשימחה שלי.
 
הנה זה מתחיל- 24 בספטמבר- יום ראשון.
איפה קונים משקל הביתה?
נכתב על ידי יוזף ברויר , 24/9/2007 08:03   בקטגוריות דיאטה  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לא אוהב להיות סגור ככה


כן, עכשיו זה ברור. אני קם בלי חשק לעבודה. לא מחכה למה שמצפה לי.
אני לחלוטין נבוך מאיך שמקשיבים לי, לחלוטין לא מאושר מזה, לחלוטין לא מסופק.
אם אתה מושפע מהעתיד ומושפע מההקשבה אליך, כשהם חוברים יחד אז או שאתה מלך או שאתה מת.
יכולתי ללמוד ענווה. שכחתי.
 
אתמול נזכרתי שאין רגשות אשמה. ואין אשמה. הדברים הם כפי שהם ואני מוסיף פרשנות מאד גדולה והקשר לא מעצים לחוויה שלי.
1- דורש נקיון
2- דורש הקשר מעצים
 
מה עושים זו אכן שאלה.
 
אני לא אוהב להיות סגור ככה
נכתב על ידי יוזף ברויר , 18/9/2007 07:21  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שימחת חיים חיזרי


אני קם בלי חשק כבר מלפני החג הזה.
אנשים אוספים מידע מאוחורי גבי.
אני מרגיש לא טוב בעבודה.
אני עייף ומרגיש שמחפשים אותי.
בדרך כלל אין אדם שמחפש אחר, אלא אם הוא מחפש באמת.
משהו קרה לשמחת החיים
נכתב על ידי יוזף ברויר , 17/9/2007 07:26  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




ישבתי עם בן דודי אתמול בבר.
זה מעולם לא קרה קודם.
בפעם הקודמת זה היה מוקדם מדי. הוא היה בן 11, אולי בן 15. היום הוא בן 21.
לקחתי אותו לסיבוב בתל אביב.
הוא גבוה.
יותר ממני אפילו. גופו בנוי תלפיות תלפיות.
ישבנו במקום.
דיברנו על המלחמה. הוא סיפר איך היה לו כחובש וכלוחם.
אני סיפרתי לו איך היה לי כצלם.
התחלתי להרגיש מאד לא נוח.
לא נוח זו הגדרה מופשטת. הייתי חייב להבין מה עובר לי על הגוף תוך כדי.
כנראה שחוויתי את ההיסטריה מאז.
מתח היה שם. לא.
זה היה משהו כמו
עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו, תן תן תן תן תן תן, צלם צלם צלם צלם צלם, עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו
כמו מכונת ירייה שנפרקת לי בתוך הראש.
ואני יושב איתו בתוך הבר, ואני והוא שנינו חוווים חוויות.
ואני נדרך. ואני נהיה חד. ואני יכול להרוג. כי אני יכול.
וכשזה ככה אני דואג לא להיות קשוח, אלא כמו רוח, להזרים את עצמי ולא להיות קיר, לא להתנגד.
אני תמיד מזכיר לעצמי להיות דלת מסתובבת. דלת תמיד מסתובבת כשבאה הרוח.
עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו, תן תן תן תן תן תן, עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו
ואני שם שוב.
אני חייב לצאת משם. אני משלם משלם עליו ואנחנו הולכים משם.
אין לי במה לפוצץ את התחושות האלה.
אז אני נותן להן להיות, ונותן לדריכות להתקהות מעצמה,
אין לי שום ברירה אחרת, עד הפעם הבאה.
נכתב על ידי יוזף ברויר , 15/9/2007 00:57   בקטגוריות מדינה במלחמה ואני  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



גרפומניה


את הנדסת המחשבה שלי מסתבר אני עושה כל בוקר, לפני העבודה, בין לבין, אחרי המקלחת או תוך כדי.
לא, לא מדובר עוד בכתיבת פוסטים משוכללים שרק אנשים חכמים וילדות בנות 16 אליהם נמשכים.
זה היום יום של הפוסטים, אלה של הצחצחתי שיניים ואכלתי קורנפלקס האלה...
 
אלכתי קורנפלקס הבוקר והתמוגגתי במחשבתי על אמא שלי שהתחילה לכתוב שוב ושעולה בכמה רמות על כל אותם מאונני מקלדת שנמצאים פה ושם פה ושם ש"נולדו עם העט ביד", "מחוברים למילה הכתובה בטבור" ו"מכורים" אחרים למיניהם שיכולים רק לחלום על יכולות כמו שהיא רק מצניעה.
 
 
מתי גרפומניה הפסיקה להיות כינוי גנאי שכולם מתגאים בה?
תלמדו למחוק.
נכתב על ידי יוזף ברויר , 9/9/2007 08:12  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



רק חולצה


התלבשתי לעבודה.

הלכתי לארון שלי לבחור חולצה.

לקחתי את החולצה החומה ההיא שאני לא נוהג ללבוש הרבה.

נזכרתי פתאום במלחמה, כשההיא צילמה אותה בתחנה המרכזית של פאקינג אני לא זוכר איפה ושנינו היינו רעבים.

לא היה לנו אוכל באותו יום, לא היה איפה לקנות, לא היה ממי לבקש. הייתי רעב.

שנאתי את זה. עכשיו עם החולצה הזו זה הזכיר לי זכרונות רעים של רעב.

שנאתי באמת להיות רעב. זה לא הרגיש לי כמו הרפתקה. זה הרגיש לי רע, רע, וגם החולצה הזו, רע, רע.

אני חושב על הרעב שלי ומתמלא בסחלה, איח מה היה איתי אז.

מהצד השני, אהבתי אותה וידעתי שזה המצב ואין מה להתלונן. גם אף אחד אחר לא היה מודע לזה ולא יהיה מודע שפעם הייתי רעב. מעניין שאני סוחב את זה לבדי. זה רק חולצה?

i hate this shirt

 

 

 

 

עריכה:

הורדתי את החולצה הזו והבטחתי לעצמי לא ללבוש אותה יותר בחיים, אבל גם לא לזרוק אותה.

במקום זה לבשתי את חולצת המזל שלי- NYPD האהובה.

שוב אני שמח.
נכתב על ידי יוזף ברויר , 6/9/2007 08:37  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





83,208
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ליוזף ברויר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על יוזף ברויר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)