|
 הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 9/2008
שיר ראשון ירושלים העלתה בי פחדים קיומיים שוב להיות שם לא רציתי והעייפות, העייפות.
לשירים לגעת נתתי מילים מילים שלא כמו סרטים שחסמתי הקשבתי התאמצתי שיחדרו
וכאב כאב.
ונוח לא היה לי אבל אכלתי וסיימתי ויצאתי
והרגשתי הקלה
פסטיבל משוררים, ירושלים 2008
| |
מחמאות פתאום היא אומרת לי "אתה סגור, אתה מספר רק את השואו שלך, רק מה שאתה רוצה שיראו". "את צודקת לגמרי" אמרתי לה, אני באמת מתגונן. "אני עושה בדיוק את אותו הדבר" היא אומרת לי. "מה שמפריע לנו בעצמינו אנחנו מראים לאחרים" עניתי. היא הנהנה.
"מה את מוצאת בי?" שאלתי אותה. "אתה מעניין, אתה גם חתיך אני נמשכת אליך, אתה מפתיע אותי, אני מגלה שאני לא מכירה אותך וזה שאתה לא לגמרי פתוח עושה את זה עוד יותר מעניין"
הוחמאתי. הוחמאתי עד כדי שבבטן שלי נהיה חם. בדרך כלל הן נמשכות אלי קודם ואז חושבות שאני שווה גם בצורות אחרות. היא קודם אמרה לה שמעניין לה איתי. לא היתה מחמאה גדולה מזו.
| |
|