אני אפילו לא יכולה לתאר במילים את מה שעבר פה בשבועעים האחרונים.. בזמן האחרון בכלל..

אבל בשבועיים האחרונים בפרט.

לה טוב, ולה טוב, אז גם לי טוב, ואז גם לו טוב.. ולכולם טוב (:

איך עמית הזכירה לי... גם דברים טובים באים בצרורות.

[אני מקווה שאני לא פותחת פה פה..]

ברור שיש עוד שלב אחד קטן שצריך לעבור אבל אני סומכת עליה

ואני יודעת שהיא לא תגיד לי סתם..

אין כאלה חברות בכל העולם (:

אני ככ שמחה שעשיתי את הסוויטש הזה במוח ולא פספסתי אף אחת..

והפעולה אתמול..

וואו..

הציפה את הכל.. יחסים של שנים שאפחד לא העיז לדבר עליהם ככה,

פתאום בכמה דקות נפתחו לדיון של כל השכבה.

תאמת.. אני ממש שמחה שזה קרה...

לא כיף להסתכל אחכ אחורה בידיעה שיכולנו לדבר על זה אבל בחרנו לא, ואז היה מעפן..

מאשר , וואלה לדבר על זה ואולי לשנות דברים =]

לא צריך להיות קיצוניים.. אבל בכל זאת.. זאת היתה חתיכת חברות..

וגם דברים שהיו לא ככ ברורים מאליהם הוצאו..

אבל העניין הזה בטיפול [ותאמת שכבר נפתר] עוד לפני הפעולה..

ובכללי.. בצופים.. אושר (:

לא יודעת להסביר איך פתאום...

אבל הרבה יותר טוב לי גם בצופים =]

הנושא התקוע היחידי הוא הבית ספר.. שבגלל כל האושר חח אני לא יכולה להתרכז

אבל אני מניחה שזה באמת שטויות (:

עם הזמן הכל עובר...

נשאר לי רק לאחל לי ובכלל.. שהמצב הזה ישאר הכי הרבה שהוא יכול..

ואולי אפילו רק ימשיך להשתפר =]

אוהבת את כולכם...ועכשיו באמת (:

 יש עתיד חברים (: