יד הגורל

כל כך הרבה משפטים קיימים בעולם..

ואני צריכה למצוא את המילים שיתאימו לי..

צריכה למצוא את המילים שיסבירו לכם מה עובר לי בראש..

מילים שאני ארגיש שלמה איתם.. שאני אדע שהן נכונות...

אמא, אבא...

אם רק היה לי האומץ לומר את הדברים...

אם היה לי האומץ לומר את האמת ולא לחיות בשקר

אם היה לי האומץ לדבר בחופשיות...

רוצה לספר לכם משהו שמתחולל בתוכי כבר קרוב ל-6 שנים.

התעללות נוראית בעצמי, רק בעצמי..

בכל אותם שנים בכל פרק זמן בחיי עמדו ועדיין עומדים אנשים משמעותיים בחיי, תסלחו לי אלו לא אתם...

אף פעם לא הייתם בתמונה הקיימת...

תשאלו אותי אם רציתי לשתף, תמיד.. למה לא עשיתי את זה עד עכשיו ועדין לא עושה את זה..

פוחדת, פוחדת עד עמקי נשמתי...

פוחדת שתכעסו, שלא תקבלו , שתתבישו...

שלא תחשבו שאני הבעיה היחידה בסיפור, אתם אשמים, שלא שאלתם, שלא התעניינתם,

זוכרים את הלילה שהתקשרו ביקשו שתבדקו אם הבת שלכם חייה, לא הבנתם כלום? לא חששתם לשלומי?

כל כך כועסת שלא התעניינתם,

כל כך מאוכזבת...

ויודעים מה, לכל צלקת על הרגל שלי יש סיפור, יש רגש, יש סיבה...

לכל צלקת יש הסבר ויש כאלו שעדין כואבות...

למה? למה אף פעם לא שאלתם, הרי בטוח ראיתם...

ואם שאלתם את עצמכם איפה באמת הייתי בשלושה ימים האחרונים אז יש לי סוד קטן,

הלכתי לטפל בעצמי חוותי את היומיים הקשיים בחיי,

הרסו אותי בצורות הקשות ביותר, אמרו לי כמה אני אדם עלוב שפוגע עצמו, אמרו לי שאני גרגיר כל כך קטן בחיים האלו..

מישהו שחותך את עצמו למעלה מ15- שנה מגיע ואומר לנו שאלו לא חיים שאלו הם הזמנים הקשים ביותר בחייו.. ולראות את הצלקות ולראות עד שהעיינים מתמלאות לך בדמעות, בדיוק כמו עכשיו...

אמא אל תבכי זה לא כואב באמת..

יודעת שב6 שנים האחרונות חייתי בטעות אחת גדולה...

הרסתי כל חלק וחלק בנשמה שלי באני הפנימי שלי...

ולשבת מול אדם שאומר לי שאני חייה חיי שקר ולא מציאות שאני מפחדת להתמודד עם החוסר וודאות..

שאולי אני לא רוצה להתמודד איתו...

אלו היו הימים שהרסו אותי, אבל יודעים מה אחרי כל הבכי וכל הרצון לברוח משם,

ישבתי בלילה עם עצמי וחשבתי המון, על דרך חיי

על משמעות החיים ואל תחשבו לשניה שרציתי לסיים את חיי..

אבל מאוד רוצה לתכנן ולעשות ולשנות ולהתחיל..

רוצה להתחיל את חיי לבד בלעדכים... באופן עקרוני אף פעם לא הייתם בחיי אז מה זה משנה???

אז אחרי כל ההרס גם בנו אותי לחיים טובים יותר,

לחיי שקט ושלווה פנימית.. להיות שלמה עם עצמי לאוהב את עצמי ככה ! איך שאני...

לא לפגוע בעצמי לא לתת לאני עצמי שבי להיכנס להתקף זעם..

לנסות לפתוח את הפה, לדבר לשתף, אל תחשבו שאתם תיהייו בשעת השיתוף הזאת...

ואחרי יומיים של הרס ובניה אני רק חושבת ומשתגעת במחשבות, לשבת ולשתף אותכם, לדבר להוציא..

להיות מסוגלת לקבל את התגובה...

להיות מסוגלת לחיות עם עצמי בשקט אחרי זה..

לדעת שלא תתערבו עכשיו.. כי אין לכם זכות אחרי 6 שנות שתיקה...

רוצה לקבל החלטה נכונה..

"תמיד נוח להתמודד עם הסבל של החיים אנחנו כבר מכירים אותו אבל הדברים החדשים מפחידים אותנו.. להתמודד מול האי ודאות הורג אותנו מחשל אותנו.."

אז עדין לא בחרתי אם להתמודד או לא...

בנתיים .. לא!

אם במקרה יצא לך לקרוא את זה..

אז ד"ש

 היתגעגעתי, אל תדאג שיחררתי אותך...

פשוט היתגעגעתי..

מקווה שהבנת מה עברתי בתקופה האחרונה,

מנסה לרפא את מה שהיה בכל התקופה..

אני בדרך הנכונה אני יודעת את זה...

"כל רגע שעובר הוא הזדמנות נוספת למהפך בחיים."