שוקו גיגי

אוקיי... אז זה הפוסט הראשון בבלוג שלי. חייב להודות - אני מתרגש.

אחרי שקראתי מספר בלוגים החלטתי שאני חייב אחד כזה משל עצמי.

והנה הוא כאן לפניכם.

אז נתחיל בזה שאני אספר לכם מעט על עצמי:

אני שגיא

בן 15 וחצי

אני גר ביישוב ושמו שוהם (אני לא אתפלא אם אתם לא מכירים ת'מקום... אבל יום אחד זה יהיה ה-מקום, אתם עוד תראו!)

אני לומד בכיתה י'

התחביבים העיקריים שלי הם:

תיאטרון וכל מה שקשור בתיאטרון- בגיל 4 הלכתי להצגה הראשונה בחיים שלי ומאז נהייתי חולה על הדבר הזה שנקרא "תיאטרון" ו"הצגות" - כשהייתי קטן סבא שלי בנה לי תיאטרון מעץ והייתי עושה לחברים ולמשפחה תיאטרון בובות. בימי שבת למשפחה ובימי חמישי לחברים. ואפילו הייתי לוקח על זה כסף! חחח... גזלן שכמותי... היום אני חלק ממגמת התיאטרון בתיכון שבו אני לומד- תיכון שוהם, ואני גם משתתף בשעות הערב בסטודיו למשחק שקיים כבר כמה שנים פה בשהם- שם אנחנו מעלים הצגות. בימים אלו אנחנו מעלים הצגה שנקראת "הוי, אודליה שלי"- זאת מין קומדיה רומנטית על חמישה אנשים שמגיעים לכנרת וכל מה שקורה להם שם. אנחנו צוות של חמישה בגילאי 14-17, ובמאי , ואנחנו עבדנו על ההצגה הזאת כבר הרבה מאוד זמן. ההופעה הראשונה התקיימה בתחילת חודש פברואר השנה לקבוצת הגימלאים כאן ביישוב.. מאוד התרגשנו לראות איך הצגה שעבדנו עליה כ"כ הרבה יוצאת סוף סוף אל הקהל. בתחילת מאי יש לנו הצגה נוספת של זה והפרוייקט הבא שיצא ביוני הוא הצגה על אלימות.

במקביל במגמת התיאטרון של התיכון אנחנו מעלים ערב סצנות, שיעלה בפעם השנייה בחודש מאי, ולפני כמה זמן גם התבשר לי שאני הולך להנחות את יום העצמאות כאן ביישוב.... מה אני אגיד לכם- החיים קשים.

טוב כמו שאתם רואים אני הולך לזבל לכם ת'שכל עוד הרבה בענייני תאטרון.

התחביב השני העיקרי שלי הוא העיתון המשפחתי שלי אותו אני מוציא לאור כבר קרוב ל- 6 שנים. לעיתון קוראים "יום אחד", אני מדפיס אותו במחשב מדי כמה חודשים ומשתתפי בכתיבה שלו גם אמא ואבא שלי, דודה שלי וחברים.

זהו להיום.

מחר אני נוסע לתורכיה עד יום חמישי. מקווה שיהיה כיף. מבטיח לספר חוויות כשאחזור.

ביי..