שוקו גיגי

טוב אז סוף סוף זה הגיע - החופש הגדול!!!!

אחרי שנה לא קלה (גם מבחינה לימודית, גם מעוד בחינות) סוף סוף יש חופשששש!!!!!! כן, כן- אני יודע שקשה לעכל את זה- נגמרו הבגרויות, הלימודים, המבחנים, הבגרות בהיסטוריה יימח שימה וזיכרה עברה, ואפשר לנוח. לקום כל יום מאוחר. להנות. וכל זה עד שאני אזכר שיש לי לעשות עבודה במתמטיקה ולהשלים את החומר בסוציולוגיה לשנה הבאה, כי השנה לא למדתי סוציולוגיה ושנה הבאה אני מרחיב את זה (אני יודע שזה נשמע מוזר... אבל עזבו...)

אז תעשו טובה- תהיו נחמדים ואל תזכירו לי שיש לי ת'עבודות האלו. בינתיים אני מעדיף לשכוח מהן, עד שיהיה לי ממש אבל ממש משעמם. וזה קורה. בכל חופש גדול מתישהו זה קורה, שנהיה לי ממש משעמם כבר...

אז מה עשיתי עד עכשיו בחופש? אז ככה:

מתחילת החופש ביום שני 20.6 ועד יום חמישי 23.6 היו לי כל יום חזרות להצגה של האלימות שסיפרתי לכם עליה פעם שעברה. ביום חמישי- סוף סוף- הגיעה ההצגה!!!! הבמאי שלנו סיפר לנו יום לפני ההצגה שבא לראות אותנו המנכ"ל של התיאטרון הארצי לנוער ושיכול להיות שהוא יקנה את ההצגה. אחרי ההצגה התבשרנו שהמנכ"ל נהנה מאוד ושהוא מעוניין לקנות את ההפקה וששנה הבאה נריץ את ההצגה בכל הארץ כהפקה של התיאטרון הארצי לנוער. תודו שזה נשמע נחמד. נראה מה יצא מזה באמת. ההצגה עצמה עברה טוב (חוץ מכמה פאשלות קטנות, אבל חפיף...)... זאת הצגה על אלימות, כמו שכבר סיפרתי, הצגה מאוד קשה. אנשים ישבו שם עם דמעות בעיניים וזה היה מאוד מרגש לדעת שהצלחנו לגעת לאנשים בנקודות רגישות (יצא משפט קצת מסורבל, תסלחו לי...).

אחרי ההצגה בא אלי האיש שאחראי על התאורה והסאונד ואמר לי שמהרגע שנכנסתי לבמה, כאן התחילה ההצגה באמת. בלי להגזים - זאת המחמאה הכי גדולה שקיבלתי אי-פעם בתחום של המשחק. מעניין אותי כבר לראות מה יצא מההצגה הזאת ואם באמת נצליח להריץ אותה ברחבי הארץ וכל העסק עם התיאטרון הארצי לנוער... אני יספר לכם על ההתפתחויות בעניין בהמשך.

נקסט:

יום שישי היה סתם יום מעפן, ואני מעדיף אפילו לא להגיד למה. אלא פשוט לשכוח את היום הזה.

ביום שבת ב- 12.00 בצהרים התחלתי (בשעה טובה ומוצלחת..) ללמוד לבגרות בהסיטוריה (כן, זה נורא נחמד להתחיל ללמוד לבגרות פחות מ- 24 שעות לפני שהיא מתקיימת..). אחר-כך הלכתי ללמוד עם חברים, בערב הלכתי להצגה "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" בהבימה שהייתה פשוט הצגה

מ-צ-ו-י-י-נ-ת!!! אני מוריד את הכובע בפני אבי קושניר שאין, אין עליו- תמיד ידעתי שהוא שחקן טוב אבל לא ידעתי עד כמה... הבנאדם וירטואוז אמיתי...... ובפני אילן רונן- הבמאי שהעמיד הפקה מעולה- חובה לראות!!!!

יום ראשון הייתה הבגרות - הלך חרא. כי בקושי למדתי. אם אני מקבל 70 אני אהיה מאושר. ב- 7 בערב יצאתי מהבית ללא הפלאפון שלי והייתי אמור לחזור אחרי איזה שעה שעתיים..... בסוף הלכתי גם לחבר, ואח"כ פגשתי 2 בנות מהכיתה שלי והלכתי להסתובב איתן.. ב- 12 וחצי התקשרתי הביתה להגיד שלא ידאגו... והתברר לי שכבר כל הישוב מחפש אחרי... אמא שלי התקשרה לחבר שלי שהיא חשבה שאני אצלו, הוא בא אלי הביתה, הם לקחו את הפלאפון שלי והתקשרו לכל מי שנמצא ברשימה, אחרי שלא מצאו אותי אצל אף אחד, אבא שלי יחד עם עוד שני חברים שלי ואמא של אחד מהם יצאו לחפש אותי בכל שוהם. אליהם הצטרף גם עוד אבא של חבר שלי על האופניים, ואמא של עוד חבר..... בקיצור- כל שוהם הייתה על הרגליים בגללי... לא היה אכפת לי אם היו דואגים לי קצת, אבל לא תיכננתי שיכנסו לכאלה סרטים...

יום שני בצהרים שמרתי על אחותי ואחרי הצהרים היה לנו שיעור אחרון של הסטודיו למשחק לשנה זו, ודיברנו על ההצגה של האלימות, ועל הפאשלות, וקיבלנו תעודות, ואחרי שנגמר הלכתי לאחת הבנות מהסטודיו לראות איזה סדרה שרציתי לראות כבר הרבה זמן (אבל אין לי yes ..).

יום שלישי אמא שלי נסעה כהרגלה מדי שבוע לעיר הולדתי- פתח תקוה, שם היא קונה בגדים וכל מיני שטויות אחרות... אז היא הציעה לי ללכת לבאולינג בפתח תקוה בזמן שהיא שם... אז לקחתי איתי עוד חבר ונסענו איתה לפתח תקוה.... הבאולינג היה נחמד (כבר שנה לא שיחקתי באולינג!!!), אחרי זה אכלתי בורגראנץ בקניון בפתח-תקוה (פרט מאוד חשוב... חחח...) וחבר שלי רצה לעשות עגיל בגבה וניסה לשכנע אותי גם לעשות (ולא, הוא לא הצליח!). בערב הייתי אצל רופאת השיניים הקבועה שלי מזה שנים רבות (מי בכלל סופר?!).

ביום רביעי- אחרי צהרים הלכתי לחדר כושר ואחרי זה לחנות D.V.D כדי לקחת את הדי.וי.די שהזמנתי - "פנטום האופרה" (מחזמר שעובד לסרט)..

ביום חמישי- אבא של חבר שלי החליט שהוא בשלן (אני בהחלט חייב להגיד שיש לו עתיד.. אפילו הצעתי לו לפתוח עסק..) והזמין אותי לארוחת צהרים. אחרי הצהרים ראיתי את "פאנטום האופרה". האמת שדי משעמם.

והתוכניות להמשך החופש - שישי שבת אני בטיול בצפון. יום רביעי בן דוד שלי הקטן מגיע אלי לשבוע.

סוף החודש אני הולך בפעם השלישית למחזמר של צביקה פיקה - "מרי לו". באוגוסט אני נוסע ל- 10 ימים לחיפה- לסבא וסבתא ודודים ובני דודים שלי (כולם גרים באותו מקום..). וזהו לבינתיים.....

שיהיה לכם חופש נעים ותשמרו על עצמכם!!

שגיא.