פותחים את המרתף

ותודה לאולימפיה שהביאני עד הלום.

1. בילדותי חשבתי להיות מרגל. לשם כך הייתי מתאמן במקלחת לקראת עינויים עתידיים: כל פעם מתקלח במים קצת יותר חמים. לפחות ממרחק השנים, נראה לי שהגעתי לטמפרטורה קרובה לכוויה.

2. מעולם לא שברתי יד או רגל, או כל איבר אחר המצריך גיבוס. מאידך, נגחתי פעם מאוד חזק בקיר, פעולה לא מומלצת בכלל,  שגרמה לי לעיוורון זמני ולשבר באף.

3. הפסקתי לעשות שיעורי בית בכיתה ד'. באותה שנה גם התחלתי להעתיק במבחנים. עד היום אני תוהה אם זו היתה החלטה נכונה  או לא. מצד אחד, לא בזבזתי זמן בפתרון שאלות מרתקות בתנ"ך או על שינון בעל פה של תולדות הטמפלרים, מצד שני לא קניתי לי הרגלי למידה.

4. בסיפריית המוזיקה שלי למעלה משש מאות דיסקים. בעיקר של מוזיקה טובה. למרות שאני בעל אוזן רגישה וחוש קצב לא רע, אני  זייפן גדול.

5. למרות שאני מוריד כל מה שאפשר מהאינטרנט, צורב כל מה שאפשר בדיוידי, ובכלל, מתעלם ככל יכולתי מזכויות יוצרים, אני לא  צורב דיסקים של יוצרים עבריים. גם ככה אין להם שקל לחיות - אם אני כבר אוהב משהו (והשנה, אגב, היו לא מעט שאהבתי), אני  קונה אותו. מגיע לו להרוויח למחיתו.

זהו.

לא מעביר הלאה. נראה לי שכולם כבר כתבו. וחוצמזה, אני (6.) נונקונפורמיסט.