אומרים שנודניק הוא מי שכששואלים אותו לשלומו מתחיל לענות בפירוט
רוב האנשים רואים בהתעניינות סוג של נימוס
אז חוסר נימוס הוא לתפוס טרמפ על הנחמדות
השיא מגיע כשמישהו מתחיל לספר על חלום שהיה לו
באמת אחד הדברים הכי פחות מעניינים שיכולים להיות בייחוד על הבוקר כשאתה קהל שבוי בפינת קפה

ולאחר כל ההקדמה הזו חלום שהיה כך היה:
בתמונה הראשונה גבר שרוע על קצה מיטה ובצמוד אליו על הריצפה עגלת סופר
פתאום נראה שרגל אחת של העגלה מנערת את הגלגל, כמו אדם שמנער את כף רגלו
הדבר חוזר על עצמו ולבסוף גם השמיכה שעל הבחור מתגלה כשולי שמלה של מישהי שקמה והלכה.

ואז מתחיל סרט או יותר נכון הקדימון
מסופר על דמות היסטורית של מדען אוטודידקט שהגיע לנוסחת השליטה במציאות
רואים אותו באיזו טירה/מנזר עתיק עומד בחדר גדול ומדגים עם כף שהוא מניח על גבי פסנתר
איך 2 נקודות אחיזה מספיקות כשהכף נוגעת במשטח ב2 מקומות.

הסרט מתחיל בסצנה בה יושבים בני המשפחה בחדר גדול, בהם הסבתא, בת הזוג של המדען והנכדים
כשלפתע נשמעות 5 יריות שחלקן פוגעות בגבה של הסבתא
נראה כאילו גם הנכדה נפגעת אבל היא לא אומרת כלום כדי לא להדאיג את הסבתא ברגעיה האחרונים.
הסבתא מתחילה לדקלם את "תפוזים ולימונים" ורושמת את שמות אבותיה שיהיו גם יורשיה

בשל המצב יוצאים הגברים למלחמה
אך כשאחת הדמויות מתגעגעת לבעלה מסתבר שהיא יכולה לגעת ולדבר איתו
למעשה כל דבר נמצא בהישג יד אם יודעים לשלוט במחשבה
רק חשוב להקפיד על איסור אחד והוא לא להריח פרחים בשעות הערב
דבר שגורם לנזק ללוחמים אי שם
זהו

עכשיו הלכתי לברר את מילות השיר של הסבתא ששמעתי בחלום
מסתבר שזה מתוך 1984 של ג'ורג' אורוול שקראתי בכיתה ד
וכנראה שהשאיר עלי רושם חזק
השיר כמובן, לגבי הרושם מהספר אין ספק שהוא אחד החזקים
הנה הוא

Oranges and lemons
Say the bells of St Clements
You owe me five farthings
Say the bells of St Martins
?When will you pay me
Say the bells of Old Bailey
When I grow rich
Say the bells of Shoreditch
?When will that be
Say the bells of Stepney
I'm sure I don't know
Says the great bell at Bow
Here comes a candle to light you to bed
Here comes a chopper to chop off your head

!Chop chop chop chop the last man's dead