יש לי חלום והוא להשלים משפט בלי הפרעה
אבל אני מציאותית אז נכתוב תוך כדי על פנטזיות אחרות

אולי כדי לדבר על פנטזיות צריך להתחיל בסוכני הפנטזיות שהם האומנות והיוצרים שלה
ואולי כשאומרים משפט כזה נשמעים כמו לונדון וקירשנפלוץ אז פשוט ניגש לדוגמאות

את הבסיס לתפישתי, ספגתי מהטלויזיה שהיתה המחנכת היחידה שהמשיכה איתי בכל הכיתות

וכך, היא אמרה לי, נראת אהבה: (זהירות סרט כחול לבן אדום שלא לומר דגל)

אז באופן טבעי התחלתי להימשך לבגדים מופרכים שכאלו שעד היום אני מתוסכלת מחסרונם
ולשמוח בשירים מפגרים כמו זה (שקיות הקאה נמצאות לצד הרשימות).

עם הזמן, כשהיה ברור שאני לא אמצא את החלום הזה במקומות בהם אני מסתובבת
חשבתי לעצמי שאולי לברוח, באמצע שנת הלימודים באקדמיה, להרי ספרד
שם חי המתקשר עם כלביו בלבד, זה רעיון מצויין
בלי לקחת בחשבון שאף אחד לא הזמין אותי.

ועכשיו כשהפכתי לאמא, גיליתי שאני לא יכולה לקחת את האידאל הזה מבחוץ
הוא כל הזמן צריך להשתנות ולהתאים את עצמו למה שאני באותו זמן
ילדה, נערה, חיילת, סטודנטית, חסרת כוון, אישה נשואה, אמא ואלוהים יודע מה עוד
וגם חוסר היכולת להגשים אותו במדויק רק מביא אכזבות ותחושת כישלון
מצד שני בלי פנטזיה אני לא יודעת למה לשאוף
איך אדע שהגשמתי והצלחתי?
אני צריכה לשים אותי ליד התמונה של האולטימטיבי ולהשוות

והופ זמני תם ואני צריכה לגשת לתנור ולפיציק שלי
היה נחמד לדמיין שיש לי זמן לחשוב
שבוע טוב