אפור וקר אבל היום התחלנו לשים לפיצית את הכובע החמוד, איזה עולם מורכב
חוץ מזה הבנתי את הסיבה לפפראצ'י החולני שגם אני משתפת פעולה איתו בהצצה בתמונות. זה לא חלילה שאותם ידוענים מעניינים אותי, את רובם אני גאה לומר שאני לא מכירה, אנשים מעניינים. ועכשיו כשלא יושבים בפתח הבית לקלף קילחי תירס או לקלוע צמות לשום, תוך ריכול על כל מי שעובר עם העגלה והחמור, צריך איזה פייסבוק או אם החברים שלך לא מספיק נאים איזה צילום של מישהו אחר שיראה לי את העולם כשאני בבית.
כשהפיצית התקררה בינקותה חשבתי שחבל שהיא לא יכולה לדבר ולהסביר איפה כואב הלילה כשהיא בכתה שהיא מרגישה לא טוב חשבתי שעדיף שתהיה יפה ותשתוק זה הרבה יותר כואב כשזה מתומלל מוות לחיידקים הרעים ולהורים שלא שומרים על הילדים שלהם חמים שבעים ומאושרים חנינה לי ולו
הבוקר היא לא רצתה לשים גרביים (זה היה תחתונים ולא גרביים אבל אני מעודנת) ולא ממש ידעתי איך להתמודד עם זה ההסבר על ההיגיינה, הקור והסיפור על הצרפתי שהמציא את התחתונים - קרלו בטוסיק, לא הועילו גיליתי לה על אופציית ההפגנה, הצעתי לכתוב שלטים נגד וחיברתי סיסמאות מתחרזות הפולטריון נגס בפתיון, התלהב מהשירה והלך לצייר ולהדביק או כמו שהגננת מכנה זאת - לעשות עבודה חודש טוב שיהיה לנו בלי טוטל לוס בזמן חנייה, בלי מחלות ובלי עוד דברים שבגלל שלא קרו לי הרגע מוחי הקטן לא מסוגל לתאר מסר למנויים: בשל שינוי פורמט הבלוג להבלים מקוצרים, חודש נובמבר ינתן חינם וגם שיר עם סוודר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אגלה
