לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


החמצות, פשרות וויתורים - חיי המתהוים

Avatarכינוי:  אגלה

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2011

שנתיים וחצי


אפילו פחות, זה הזמן שלקח לפיצית להבהיר לאבא שלה שהוא יצטרך להתאמץ.
הוא שהגיע מסביבה מאוד חמה ואוהבת והכוונה כמובן לחמומת מוח ואוהבת את עצמה בלבד
חשב לעצמו שכמה משפטים מחנכים ששמע בילדותו יספיקו
אבל
בערב הוא הזיז לה את הכיסא בזמן שאכלה וזה היה לה לא נעים
אז היא צעקה
והוא המשיך להזיז אותה כי הוא לא מבין צעקות ואם היא רוצה להעביר מסר שתדבר
"בשביל מה יש לך פה?!"
אז היא ענתה
"בשביל לאכול ולצעוק!"
היא כל כך צודקת

 

 

 


חוץ מזה אני מחפשת טנדר
הבנתי שהרבה בעיות יכול לפתור לנו טנדר עם רמקול
אני אצעק "אלטה זעכן אלטה זעכן"
ומכל הבתים יצאו אנשים ובידם מכונת כביסה, מקרר, ארונות, כורסאות ועוד
כל אחד תורם רק פריט אחד ואנחנו זוכים בבית שלם ומוכן למגורים מפנקים
לא שווה?

 


 

זאת ועוד
סתם התחשק לי להרגיש איך זה לכתוב זאת ועוד
החלום הגדול ביותר בחיי במרחק נגיעה
אבל אני עדיין לא מסוגלת להאמין
שלי שלי שלי יהיה לי בית משלי, מקום שלי עם איש שלי וילדה שלי
מואהאהאהאה
השיר להיום איך לא

 


 

נכתב על ידי אגלה , 28/11/2011 08:31   בקטגוריות אושר גידול בנות  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאגלה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אגלה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)