לא קל
שבוע חסר בית ומלא הורמונים
שגרם לי להאמין לרגע שדנה ברגר שרה
"זו היתה חרמנות חולפת היה נדמה לי שזה האושר"
היא לא באמת שרה את זה נכון? נכון, אבל חמימות בטוח שלא היתה
היה קר ומוזר (מזג האויר! אני אישה נשואה אנחנו לא עושים דברים כאלה)
אני צריכה להחליף את השם שלו בנייד לבנזו
לו אני אגיד שזה קיצור של בן זוג
ולאמא שלו אני לא אגיד שלום אם אראה אותה בצומת

נה נה בננה
בגלל שבנזו נסחף עם הריסוס כהרגלו
עברנו לשון על הריצפה באיזור מחוסר טלויזיה
זה עזר להעברה של המיטה לבית החדש ולהטיית נדנדת "איפה הבית" לטובת שם
אז לא ראיתי את התוכנית הראשונה של אח הגדול (גם לא שניה אם היתה)
אבל מיד ראיתי ברשת קישורים לתמונות חושפניות של אחת הדיירות
מסתבר שההתרגשות מ"ערומה" מתגברת כשמכירים אותה
זה משפיל אותה יותר
אתה יכול להגיד לה ראיתי לך ולהרגיש גיבור לבוש מולה

במקום גלמוד בחדר חשוך ערום מול המסך כמו בדרך כלל

כמות הרשימות במוחי גדלה לממדי אילן יוחסין של משפחה מזרחית
יש את הצד של הבית הזה שבו צריך עוד לארוז ולקנות ולסדר
ואת הבית ההוא שבו צריך לנקות ולפרוק ולסדר
ויש פיצולים לענפים קטנים של כל מיני חלומות שעוד מעט הרגע להגשים
שלא אשכח

יש לי אקווריום אהבה גדול בבטן

שכל הזמן נשפך על כל מיני אנשים שאני לא מכירה ולא רואה טוב
ויחד עם זאת חשק עז לדפוק אלה בראשם של מטומטמים בלי יותר מדי ברורים
לא אכפת לי מה הביא אותו לעשות את זה
גם אותי הביאו ואני הבאתי את האלה ויאללה קפד ראשו של השכן
אנשים טובים שהחלו מבקרים בבית לא חסכו מאיתנו את אכזבתם
"לא קטן מדי וגם לא גדול מדי" חזר על עצמו יותר מפעם אחת בכל מיני סגנונות
בכוונה להביע זעזוע מהצינוק שבנינו
"לא ממש אכפת לכם, אתם זורמים עם הדברים" היתה דרכו של זה שראה
שחוץ מהבית הכל ישן
"איזה ברז בסוף בחרתם? אה של העניים" נאמר בבדיחות אבל עדיין
כולם מאוכזבים כאילו הזמינו סוויטה וקיבלו אסם
נראה לי שזה משהו בסגנון ה"למה את לא מסתפרת? גם לי היה שיער ארוך
זה סיוט" כל מי שעשה טעות, נכנס לחובות שאין לו שום דרך לשלם
מאמין שאם כולנו ניפול לפחות נהיה ביחד