אלה וערן לא הכירו בכלל
היא טיפלה בילדים הוא עסק בחשמל
היא אהבה לדבר ולצחוק
והוא בעיקר העדיף סתם לשתוק.
הוא חי בקיבוץ וחלם על נפאל
היא שכרה עם שותף שלא חי שם בכלל
ובחורף שניהם בדירה הריקה
הרגישו פתאום את אותה מועקה
שניהם אכלו באותו המזנון
זה היה יום גשום והיה קצת מקום
הוא לקח לו סביח שילם ויצא
היא הזמינה כריך עם גבינה וביצה
אחרי כמה שעות זה היה כבר ברור
במזנון המוזנח לא היה שום קירור
ואז הסתבר לערן ולאלה
שזו לא מועקה זה חיידק סלמונלה
הריח להיום - גופרית של חמי יואב
והמוזיקה - שירת נימפות בים סוער
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אגלה