הקושי הגדול, לאחר התפכחות בתחום התזונה, הוא לא במעבר מחלב פרה לתחליפים
או שימוש בטופו במתכונים שפעם אכלנו עם בקר ועופות.
מהבחירות הקטנות האלו כל הזמן לוקחים צעד אחורה לראייה רחבה יותר.
ופתאום מבינים שאין סמכות אחת בטוחה, שתגיד לנו שעדיף לקנות חלב קוקוס בקרטון ולא בפחית שימורים מזיקה
או יקל וימליץ על מחבת, מיקרוגל, נייר אפייה או ניילון נצמד שלא יפריש חומרים רעילים למזון. 

פתאום נחשף המחיר של הנוחות והמהירות. 

גם טבעונות יכולה להכיל ג'אנק פוד, אין פתרון קל.

בהסתכלות החדשה מתעוררות שאלות לגבי חיסונים, המומלצים על ידי משרד הבריאות.
מסתבר שבכל דבר יומיומי כמו משחת שיניים תמימה עלולה להסתתר רעל, במי הברז יש פלואור וחומרים מסוכנים אחרים.
ואמא שהיתה צריכה להיות המורה הטבעית להנקה, השתמשה בתחליף כפי שהמליצו אז. 

כנראה שקהילה, בה כל אחד משקיע מזמנו כדי לחקור תחום אחר, תהיה המקום הכי נוח להקלה על העול הכבד. 

אחרי הכל, התמחות בכל תחומי החיים לא משאירה הרבה זמן לחיות אותם.

הדדיות גם תמתן את החזיריות הקפיטליסטית שהופכת פני אנשים לסמלי מטבעות.
קשה יותר למכור רעל למי שמכירים, כמו לאכול את מי שקודם ראו לו את הפנים.
בקיצור ברגע שאסיים לעשות לבייתי ולהניק את ביתי אני שם.