עבר בשלום אולי אפילו בהצלחה רבה אבל העיקר שעבר,

יום הולדת לילדי הגן ויום הולדת לילדי השכבה.

אחד שנבנה על חלומות השנה החולפת, ליום הולדת

שבכל יום נוספו לו בקשות וחלומות, שעד להגיעו נשכחו רובם.

ואחד ממוקד, עם נושא, הפעלות תואמת, פרסים ומוזיקה מוקפדת

כשבסופו אמרתי שאני מרגישה כמו כוכב רוק שסיים הופעה מול עשרים אלף איש וחזר לבית ריק, רק שהוהפעה שלי היתה מול 30 ילדים ושלוש נשארו גם אחרי, חוץ מזה לא שרתי רק דאגתי לרצף המוזיקלי, תזרים השלוקים, פיספוס עקבי של צילום רגעי השיא ושיחות מביכות עם אמהות מתנשאות שעוררו בי גועל ורחמים.

היו ילדות שהחמיאו שסידרנו יפה, הגדילה אחת לעשות והחמיאה גם על הקינוחים האישיים שהכנתי והיו שברגע שהרגישו לבד עקרו קישוטים כנראה מתוך קינאה. 

בימי הולדת קודמים, שאלתי מה לקנות מתנה וילדתי הנחתה אותי, אם מדובר בחברה קרובה או מישהי מהשיכבה שהיא לא ממש מכירה ואני החלטתי בהתאם אם לתת משחק מנקלה או גו, טאקי או מוצר סטימצקי אחר שקניתי במבצעי הבזק. הפעם כולן היו אחידות. לא היו משחקים שכתוב עליהם 74 ש"ח אבל בעצם עלו 25, כמו שנהגתי לתת. קשת פלסטיק ורודה, שקית חוטים וחרוזים בשקל, ספר משומש, כוס פלסטיק קשיח וכמה מתנות יותר נחמדות, שלא הצליחו לשנות את האכזבה הכללית.

זו הנורמה והיא הרבה יותר הגיונית ומוצלחת בעיני מהמתנות שהורגלנו אליהם עד היום. למי יש עניין וכסף להשקיע בילדי השכבה את המשכורת החודשית? חבל שלא ידעתי קודם והשקעתי, במקום לקנות עפרון צבעוני כמו כולם.

משפט המפתח שסיכם עבורי את הארוע היה זה שאמרתי לביתי עוד טרם החל:

יום הולדת זו לא הזדמנות לנקום בכל מי שנהג בך לא יפה ביום שלו.

תודי להם שבאו לשמוח איתך ואל תעשי חשבונות. מקווה שאוכל ליישם בעצמי.

בימי ההכנות האלו, בהם ההורים לא הסכימו לאשר או להכחיש את הגעת ילדיהם, מה שכפה עלי הכנות כפולות של ההפתעות בחבילה העוברת, הגדלת כמות הפרסים, ציוד היצירה ועוד, הודקו הקשרים עם קבוצת הכלבים החדשה. למרות שהגרעין שלה נשאר, דווקא לחדשים השארנו את ניהול הקבוצה והם הוסיפו אנשים פחות נעימים, שלרוב נעקפים בשיחות פרטיות ונשארים מחוץ למפגש.

תוספת מיוחדת לקבוצה היא נער צעיר ויוצא דופן שעל פי גילו הוא בעצם ילד אבל בגלל שהוא בכור, חזר לא מזמן עם משפחתו לארץ אחרי שהות ארוכה בחו"ל ומסתובב לבדו עם הכלב, הפך למשתתף שווה זכויות.

הוא חגג איתנו את ל"ג בעומר, מה שהסגיר את המחסור שלו בחיי חברה.

הצטרף לערב טעימות שעשו מנהיגי הקבוצה החדשים, בהמשך להבטחה להכיר לנו את אחד מהמאכלים הייחודים לארץ המקור ממנה היגרו לא מזמן.

ולעיתים מגיע למפגשי הערב כשהוא יושב משועמם כראוי לילד בין מבוגרים.

בהזדמנות נדירה של פתיחות סיפר שלא רק אימו אשת קריירה מרשימה אלא גם אביו סופר, אבל אמיתי, לא כמו השכן שהדפיס כבר עשרה ספרים, ומלבדו אין איש שקרא וכדי להימנע מהוצאות נוספות נמנע מתשלום להגהה.

הגעתי למכסת זמן ההשקעה בעצמי אז אמשיך בהזדמנות אחרת.

תודה על זמנך יומני ותודה על המקום.