לרגע, כשעמד בחדר החשוך, אור המחשב ריצד על הזיפים בפניו והוא היה גברי.

ואני כמו פדופיל, ביום ההולדת שהופך את הקורבן שלו לחוקי, הרגשתי הקלה מהולה בדחייה.
עכשיו הוא אהיב אבל עכשיו בדיוק נגמר והפך לאז, כשעמד בחדר החשוך...

השיר להיום: עץ בלי שורשים של דני רובס והריח מרכך כביסה