עלי/ו

הכרנו בשדה התעופה
אני בדרך לתערוכה, נרגשת מסגירת המעגל

והוא בדרך להרצאה אחריה הוא גם בא לתערוכה במפתיע

בסרט הראשון שראינו יחד, היה זוג שפרץ לדירות שהבעלים שלהן היו בחופשה
ואני אמרתי שזה ממש חלומי כמו להיות רואה ובלתי נראת, לחטט באנשים כשהם לא שם.

כשהייתי משמרטפת מאוד אהבתי להיות בבית שחיים בו בלי הבעלים שלו,
למרות שלא הזזתי אפילו את העניים למקומות שהרגשתי שאין לי רשות להסתכל לעברם.
יש בזה משהו מקסים לבקר בבית בלי המארח.

מאז יצא לנו לבקר בהרבה בתים כאלו, של חברים שהשאירו לנו דירות

בכל מיני מקומות בארץ, בכל מיני רמות חיים, עם אוטו חדיש וטרקטורון או אפילו בלי אופניים 

מעניין להכיר אנשים בדרך כזו
קודם לישון להם במיטה, לחפוף עם השמפו שלהם, לאכול מה שיש להם במקרר,
לראות איפה הם בוחרים לשים איזו תמונה ומה מעסיק אותם כרגע.
מה בתחתית הערמה, איזה בגדים ישנים הם שומרים, ממה הם מתחמקים.

השיר להיום הוא כמובן שיר הנושא של הסרט - Iron-3

הריח - אויר צח אחרי שדה התעופה המסריח בעולם - פרנקפורט

וההמשך יבוא