החמצות, פשרות וויתורים - חיי המתהוים |
| 11/2006
שדה התעופה
אז מעבר לזה ששם נפגשנו יש לי קטע מיוחד עם המקום
סגירת המעגל ביום של התערוכה לא היתה רק הפרידה הסופית מבצלאל
אלא גם מטרמינל 1 (בו הוצגה התערוכה). כשעשיתי שם את קורס הסלקטורים התחיל אצלי משהו
שגם גרם לי להפסיק אותו (הקורס) באמצע. אז הפרידה היתה מהרבה עבר שבאותו יום סופית נסגר.
אחד מהזוגות שהשאיר לנו דירה ואוטו, בקצה מגדל במודיעין, טס לחודש
אז נפרדנו מהם בשדה ובחזור הבחור היה במילואים אז יצא שאני,
שראיתי אותם רק באותה פרידה בשדה, קיבלתי את פניהם.
זמן קצר אחר כך טסנו לטורקיה לשבוע ושבוע אחרי אותו שבוע (כי אחי התחתן באמצע) טסנו לארה"ב
אז בהתחשב בתדירות הטיסות שלי או בכלל ההזדמנויות שיצא לי לבקר בשדות תעופה שברתי שיאים
אז היה לנו סרט ראשון על ביקור בבתים ריקים שהגשמנו
ופגישה ראשונה בשדה תעופה שהפך למוטיב בחיים
עכשיו אני צריכה רק לחפש את הקשר לכת המסיונרית שגרמה לשינוי נוסף בקשר
עד אז אני יכולה לעשות הפסקה קצרה לתמונות:
והפעם זה פרפר שצילמתי באגף הטרופי של המוזאון ביוסטון טקסס,
מסתבר שאני מאוד אוהבת פרפרים ועוד מסתבר שהם הפרפרים אוהבים פירות רקובים,
אז זו הדרך לפתות אותם לגינה
הריח להיום - הלחם שאמא שלי אופה והצבע - זוהר
אגב את שיר הנושא מהסרט שהמלצתי עליו אפשר למצוא באי מיול בשם Bin-jip (3-Iron) - Natacha Atlas
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אגלה