במסגרת הרחבת החיטוט בחיינו
הייתי רוצה שגוגל ירחיבו גם את ידיעותי לגבי אנשים שאני קוראת את הבלוג שלהם
או כאלו שאני רואה את פרופילם בפייסבוק, חבריהם, קרוביהם או סתם כל מי שאקליד את שמו.
משהו בסגנון "אנשים שצפו בפרופיל זה גם צופים בפורנו רך בשעות בין הערביים" כולל קישורים, לאותם אנשים כמובן

או "הידעת? ירון גונן שולח במקביל מכתבים לשרה קגניצקי ונטע בלו ומשתמש באותם חידודי לשון!"

או "בעל בלוג זה נוהג לחקור מחירים של זרי פרחים בשעות העבודה אבל אף פעם לא שולח!"

בטוח שתצליחו לחשוב על מידע מעניין יותר שיוכל להיחשף בזכות העובדה שיש מי שרואה קורא ושומר כל
מה שאנחנו עושים ברשת.
פרסמו נא את שורותיכם והסודות שנוכל כך לגלות בתגובות 
ותוכלו לזכות בקישור לתחליפי סקרוגל חשאיים!

הרשו נא לי להתחיל בנגינת עוגב כנסייתי ולומר prais to the lord

על כי ביזבזתי יום מחיי על מנת לנסות להבין להאמין ולמצוא כי אכן בתי הספר הדתיים כאן
מנגנים כצילצוליהם את כל שירי הכריסטמס הידועים כגון
we wish you a merry christmas, silent night, jingle bells ודומיהם.
כשראש הברוש כאן כותב באתר כי הוא שם דגש על החינוך אני מבינה עכשיו את כוונתו,
אכן ראוי להם (לילדי בית הספר הדתיים) כי יכירו את שירי החג הנוצרי ויהללו את ישו מושיענו.

וכפי שמבטיחה הכותרת אכן ביקרו אותנו שני עכברים אתמול בערב
בנזו הגיבור הלבין כמת כשהבחין ביצור החביב ולא ידע מה לעשות
ופתאום ברוח קרב קרא "אני רוצה להילחם בו!" וזה היה מצחיק נורא
ניסיתי להסביר לו שאין כאן מלחמה וכי האויב לא מודע בכלל לקיומו
אבל זה לא עזר. הוא נכנס לתפקיד ובשיעורי מור"ק קרובים תוכלו לשמוע
איך גבר בנזו המהולל על אותם עכברים קטנטנים, לכד אותם ושיחרר ליד הבית
מבלי לדעת שלא משחררים ליד הבית כי הם לבטח יחזרו.

בזמן אותו קרב הוזמן גם שכננו החביב לתת יד בגאולת הארון מפולשיו
ועל הדרך גם פינה מדפים הכוללים בגד שהביא הדוד מאמריקה שאיך לומר
לא ממש מייצג אותי כפי שהייתי רוצה להיתפש על ידי שכנינו בארץ ובגולה

אבל מה עושים במצב שכזה?
שאגש ואומר לו "דרך אגב, מה שראית שם בארון זה לא שלי" או
"סביר שלא שמת לב אז אני רוצה להסב את תשומת ליבך לכך שאני לא תינוקת ולא בובה
ועל כן לא לובשת בגדים שכאלה, זה לא שלי, לא קשור אלי ואני דורשת משפט חוזר?"

אני חייבת ללכת אבל אתם תהיו טובים לפחות כמו האל המהולל

ורק כדי לשייך את הפוסט לתיסכול הטכנולוגי אספר שאחת מנעימות בית הספר
היתה מאוד מוכרת אך לא זכרתי את שמה או מילותיה וכתיבת תווים ברשת מאוד מסובכת
שלא לדבר על מציאת שירים על פי תווים
בכל מקרה המקלדת המוזיקלית וירטואלית הזו נתנה כתף ושווה קישור לעת הצורך

והנה הוא! השיר שמתנגן כאן מספר פעמים כל בוקר:

אתמול הלכנו לסדר את מחצית המטבח שכבר שם
או יותר נכון אני לסדר והוא לשכב על הכורסא
פיצ לעומתנו הפכה לארטיק ואנחנו לא מכניסים דברים כאלו הביתה
אז הגעתי למסקנה שחייבים מזגן אחרת נאלץ לעשות ילדה חדשה
או יותר נכון אני לעשות והוא לשכב על הכורסא
ואני לא יכולה לעבור את הגיהנום הזה שוב

הוא אמר שברגע שנתקין את המזגן השמיים יתבהרו
ויצא שזרקנו כמה אלפי שקלים בזמן הכי לחוץ,
על משהו שנשתמש בו שוב רק בעוד שנה
ואני הרגעתי אותו
הרי בכל פעם שאני מסירה שיער מהרגליים יורד גשם

אולי אני סוג של חוני המעגל
ישנתי בכל שנות גלותי מבית
ובקרוב אתעורר

אגב אם למישהו נמאס מההתבכיינות נא לקום, פול, קום
פול, זחל, צפה, טווח, אש אש אש יורים עלייך מה את עושה?!
בימים של כפור התגייסתי לצה"ל ולכן כל חורף מעורר בי געגוע
כתבתי בגוגל "מתי התגייסתי?" "תאריך הגיוס שלי" אבל כלום
כרגיל הגוגל הזה לא מספק לי שום מידע חיוני באמת