מצב: כריכה קשה, עטוף.
מיקום במדף: מדף שני- מד"ב ופנטזיה.
לא לחלוטין פנטזיה, כמו שתיאור ריאליסטי להחריד של עולם הממפה את עצמו ע"פ חוש הריח.
כאחת שתמיד מרחרחת כל דבר לפני שהוא נכנס לה לפה, למאכל ושלא למאכל, כינה אותי אחד מהם "ריחופילית", ולא ידע עד כמה הוא צודק.
נתתי לו את "הבושם", להמשך השכלה.
בצחנת צרפת של ימי הביניים, נולד מאחורי דוכן דגים בשוק תינוק לחלוטין חסר ריח גוף משלו. האחות במנזר שמקבלת אותו לא מסוגלת להקשר אליו, כי אין לו "את הריח המתוק הזה של תינוקות" אפילו לא באמצע הקרקפת. והיחידה שמסכימה לגדל אותו היא זקנה חסרת חוש ריח, שבהתאמה גם לא מסוגלת להרגיש שום דבר.
הילד, כבר מרגע שנולד, מריח יותר טוב מכולם את הסביבה, כי הוא לא מסוכך ע"י הריח שלו עצמו. וכך הוא מקטלג את העולם ע"פ הריחות וגווני הריחות שעוברים לידו והוא עובר דרכם, אוסף אותם כמומחה, רוקח מהם לעצמו מרקחות דמיוניות ואחר כך פיזיות.
חולם ומבצע במיומנות הבלתי אפשרית ביותר את מה שאנחנו לא יודעים אפילו שאנחנו חולמים, פרט לרגעים מסויימים מאוד, כשריח אהוב או שנוא כופה את עצמו על ההכרה שלנו. משתמש בהם בסובטיליות כזו, שכולם ככלי בידיו.
עד שהוא מחליט לבנות לעצמו את הבושם המושלם.
כתוב מותח מאוד ומשכנע.
כמעט קשה להאמין כמה קריא הספר, שממצה בעצם הוויה שאין לה מילים- ריח.
זהירות. מעלה מודעות לחוש הריח שנמשכת לפחות כמה ימים.