לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ספרוייקט


הספריה של צופר ערפל- ממלכתי תמורת מדף.

כינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


7/2005

הבושם / פטריק זיסקינד


מצב: כריכה קשה, עטוף.

מיקום במדף: מדף שני- מד"ב ופנטזיה. 

 

לא לחלוטין פנטזיה, כמו שתיאור ריאליסטי להחריד של עולם הממפה את עצמו ע"פ חוש הריח.

 

כאחת שתמיד מרחרחת כל דבר לפני שהוא נכנס לה לפה, למאכל ושלא למאכל, כינה אותי אחד מהם "ריחופילית", ולא ידע עד כמה הוא צודק. 
נתתי לו את "הבושם", להמשך השכלה.

 

בצחנת צרפת של ימי הביניים, נולד מאחורי דוכן דגים בשוק תינוק לחלוטין חסר ריח גוף משלו. האחות במנזר שמקבלת אותו לא מסוגלת להקשר אליו, כי אין לו "את הריח המתוק הזה של תינוקות" אפילו לא באמצע הקרקפת. והיחידה שמסכימה לגדל אותו היא זקנה חסרת חוש ריח, שבהתאמה גם לא מסוגלת להרגיש שום דבר.

 

הילד, כבר מרגע שנולד, מריח יותר טוב מכולם את הסביבה, כי הוא לא מסוכך ע"י הריח שלו עצמו. וכך הוא מקטלג את העולם ע"פ הריחות וגווני הריחות שעוברים לידו והוא עובר דרכם, אוסף אותם כמומחה, רוקח מהם לעצמו מרקחות דמיוניות ואחר כך פיזיות.

 

חולם ומבצע במיומנות הבלתי אפשרית ביותר את מה שאנחנו לא יודעים אפילו שאנחנו חולמים, פרט לרגעים מסויימים מאוד, כשריח אהוב או שנוא כופה את עצמו על ההכרה שלנו. משתמש בהם בסובטיליות כזו, שכולם ככלי בידיו.

 

עד שהוא מחליט לבנות לעצמו את הבושם המושלם.

 

כתוב מותח מאוד ומשכנע.
כמעט קשה להאמין כמה קריא הספר, שממצה בעצם הוויה שאין לה מילים- ריח.

זהירות. מעלה מודעות לחוש הריח שנמשכת לפחות כמה ימים.
נכתב על ידי , 15/7/2005 11:24   בקטגוריות מדף שני  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



1,017
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , תרשו לי להעיר , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לצופר ערפל. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על צופר ערפל. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)