תמיד יש לי חלומות מוזרים, אבל ככל שהם יותר מוזרים, ככה אני נהנה מהם יותר ומנסה לחקור את המשמעות שלהם. אבל החלום הפעם היה די קריפי ומפחיד מהרבה סיבות. יש לי ידידה, לצורך העניין נקרא לה באגה(השם הבדוי הראשון שהמצאתי!). אקיצר, לבאזה יש חבר, שהוא גם חבר שלי, ולצורך העניין נקרא לו אנגמר. עכשיו, תמיד שאני רואה את באזה ואנגמר ביחד, אני מתעודד, כי אני יודע שגם לי תבוא מישהי, מתישהו...אז בכל מקרה, תמיד ראיתי בהם כסמל לתקווה וזה, ותמיד שמחתי לראות אותם ביחד. בכלמקרה,זוכרים שהתחלתי לספר לכם קצת על הסיפור האחרון שלי עם מישהי? לצורך העניין נקרא לה דוספלה. עכשיו, דוספלה היא יפה. מאוד יפה. והתאהבתי בה(לא הלכתי רק על המראה,אל תחשבו ככה). אבל זה לא הלך, זה לא היה הדדי. אבל לא היה לי קשה להתגבר עליה, ככה שלא הייתי ממש מאוהב בה. היא הלכה לדבר עם חבר שלי עליי, דבר שדי עצבן אותי, אבל סלחתי לה פחות או יותר, אבל אני לא רואה בה כבר כאופציה לבת זוג. בקיצור, אחרי שהסיפור הזה נגמר כביכול, כל מיני אנשים אמרו לי שהם ניסו לרמוז לי שזה לא יילך, שהיא לא מעוניינת ושכדאי לי לרדת מהסיפור הזה, וביניהם אנגמר ובאזה. הם לא רצו לפגוע בי, ולכן הם לא סיפרו לי ישירות אלא רק רמזו לי. ובאמת, כל הכבוד אליהם, בסופו של דבר הם רק פגעו בי כפליים. כעסתי עליהם, ואני עדיין קצת כועס, אבל יעבור לי. צר לי שהם חושבים שלא ניתן לסמוך על כושר השיפוט שלי, צר לי שאיכשהו גרמתי להם לחשוב ככה.

בחלום שלי אני מתאהב בבאגה, ואנחנו מסתובבים ביחד(והיא עדיין חברה של אנגמר,כן?) ובסוף יוצא שאני מנשק אותה. אני אישית בכלל לא מסוגל לחשוב על זה שאני אי פעם אעשה זאת לאנגמר, ובכלל, אני לא ממש חושב על באגה בכיון הזה. בכלל לא. כשהכרתי אותה הם עדיין לא היו חברים, אבל לפני שבכלל הספקתי לחשוב עליה במובנים האלו הם היו כבר חברים. קיצר, אנחנו ידידים טובים וזה הכל. אבל אין ספק שהחלום הזה מפחיד אותי. האם אני יוצא נגדם? האם יש לי רגשות מעבר כלפיה? החלומות בד"כ מראים על דברים שנמצאים בתת מודע...אבל זה נראה לי קצת מאוד מוגזם. אבל בהחלט חלום קריפי. אפילו יותר מפחיד מהחלום שואה שהיה לי! טוב, אי אפשר להשוות בין הפחדים. לא משנה..

בפוסט האחרון אמרתי שאדבר קצת על פסח. טוב, את הסדר אני עושה אצל סבא וסבתא מצד אבא, ביחד עם הדודים. אני אוהב את הסדר. לשיר בקולי קולות עם כל המשפוחה, לקרוא בהגדה ולאכול, אני תמיד נהניתי. זה היה לי כיף גם כילד, עם האפיקומן ואליהו והכל, וגם עכשיו. בסבבה. פסח זה אחד החגים האהובים עליי. חג שולט. בכלל, אני אוהב את האביב, את חודש אדר. זמן נפלא לאהבה. (=

בכלמקרה, מה שקצת מבאס שההורים שלי רבו ועכשיו הם לא ממש מדברים. אמא שלי אמרה שהיא אולי לא תבוא לסדר, וזה מבאס. אין לי מושג אם אנחנו הולכים להישאר לילה אחד שם, או ישר לחזור. ואין לי מושג גם מה נסגר עם אח שלי, שצריך לבוא מירושלים.

 היה עוד נושא אחד שרציתי לדבר עליו בפוסט הזה. אלוהים. אני מאמין באלוהים, אמונה חילונית. אני לא דתי ולא שומר מצוות, אמונה חילונית באלוהים היא האמונה הכי חופשית, שבה אתה קובע לעצמך את החטאים ואת המצוות לפי רמת וסגנון המוסר שלך. התחלתי להאמין באלוהים מאז שחבר שלי אמר לי שהוא מאמין ובגלל שהוא סיפר לי שהייתה לו איזו התגלות. זה נשמע לי מאוד מוזר ופריקי באותו רגע, אבל מאז בעצם התחלתי להאמין. ומאז זה בעצם התפתח לכיוונים שלי. למשל, אחת ה"מצוות" שיצרתי לעצמי הייתה לצחצח שיניים כל בוקר וערב. לפעמים הייתי מחפף ולא עושה את זה, אבל איכשהו זה נתפס אצלי כמצווה וכל פעם שלא עשיתי את זה הרגשתי רע עם עצמי. עכשיו אני כבר עושה זאת בקביעות. כל מה שבעצם אני עושה שהוא נגד מה שאני חושב כמעשה טוב נתפס אצלי כחטא. למשל, לא מפריע לי לאכול חמץ בפסח, וכשבא לי אני אוכל, ואני גם לא צם ביום כיפור וכו'...

וזה מה שבעצם מחזיק אותי. אמונה בדבר שמימי שבעצם מחזק את האמרה של "הכל לטובה", שמישהו שם למעלה דואג לי ובעצם לכל דבר יש סיבה. אני מאמין שאני אחראי לגורל שלי, כמובן, אני מנתב איך אני אגיע לגורל שלי, אבל אלוהים פשוט יודע מה יקרה בסוף. זה למה התחלתי לראות ג'ואן מארקדיה בכלל. גם לפני כמה ימים דיברתי על זה עם רולנדה(עוד שם בדוי..נו אני יודע שזה הזוי..(= ) וגם היא בקטע הזה. מגניב. (=

עד כאן חפירותיי להפעם,

חג חירות שמח!

Ararom

נ.ב-קדחתי היום עם אבא כמה חורים כדי לתלות תמונות. (=

שיעור נהיגה ב-16:30.