זה היה חצי יום הזוי ביותר. ירדתי לשיעור נהיגה באוטובוס, והגעתי חצי שעה מוקדם, אז הלכתי לחנות דיסקים+ווידאו+דיוידי כדי לקנות למנטה מתנה. החלטתי לקנות לה את הדיסק של דניאל סלומון, כי ידעתי שהיא אוהבת אותו. או שתתחיל לאהוב אותו יותר, ברגע שאני אקנה לה את הדיסק. בכלמקרה, בדקתי שהוא נמצא, ואז התפניתי לבחור דיסק שבו אוכל לפנק את עצמי. הייתה לי התלבטות מטורפת, אך הייתי צריך להתחיל לזוז לשיעור אז שאלתי מתי הם נסגרים והלכתי. (הם נסגרים ב-8, למי שבאמת רוצה לדעת). יצאתי מהחנות, הרמתי טלפון למנטה.

"מה המצב?"

"הכל טוב מה איתך?"

"סבבה. תקשיבי, יש לך את הדיסק של עידן סלומון?"

"אני לא מכירה שום עידן סלומון".

"נוו, איך קוראים לו, אני תמיד שוכח".

"דניאל סלומון".

"כן,הוא! תמיד אני מתבלבל וקורא לו עידן".

זה קורה לי הרבה. קיצר, התברר שגם היא בנהריה, אז הלכתי לבקר אותה דקה לפני שיעור הנהיגה. הם ישבו בדשא מאחורי הטרמפיאדה. הגעתי ואלנדיל שהיה שם עם מנטה נופף לי שלום. נופפתי להם בחזרה ודיברתי קצת עם מגלובה(וואלה איזה שם בדוי דפקתי לה) שישבה בטרמפיאדה, ואז הלכתי אליהם. דיברתי איתם קלות תוך כדי זלילת שוקולד שהיה אצלם ואז אמרתי שאני חייב לטוס לשיעור, ואלנדיל ניסה לדחוף לי עוד שוקולד, ואני בתגובה קראתי לו פולני ועפתי לשיעור. עכשיו, אני מגיע לטרמפיאדה בצד השני, יושב לי. אחרי כמה זמן הופיעה אישה עם שיער בצבע חום-ג'ינג'י כזה, שאמרה בקול רם לעצמה:"הו,הנה, אני אשב פה. לא יזיק לי לשבת. גם לי מגיע לשבת".

ואני חשבתי, טוב, גם אני מדבר לעצמי, אבל לא ברמות האלו..

היא חירבשה לעצמה למשך עוד כמה שניות על איך היא יושבת שם ושגם לה מגיע לשבת, ונוצרה אצלי ההרגשה שמשהו לא בדיוק בסדר אצלה. אז היא שאלה איזה נהג שחיכה בטרמפיאדה:"תגיד,בן כמה אתה?" היא שאלה אותו עוד כמה וכמה פעמים עד שהוא ענה לה:"30". והיא בתגובה:"עוד שנייה אני קוראת להורים שלך!", והוא נסע. הזויייייייייי

מהצד השני שלי ישבו שני אנשים שדיברו בשפת הסימנים,כנראה אחד מהם היה חרש. זה יכולתי לקבל ולהבין, אבל את המטורפת ההיא? אין מצב. כבר קיוויתי שהמורה שלי יבוא עם האוטו, כי רציתי להתרחק מהמשוגעת, במיוחד בשלב שהיא אמרה:"אצלי אין כלום, רק זין ותחת!"

כ"כ מהר רציתי להסתלק משם, היא לטשה בי מבטים. ותוך שנייה הגיע המורה, וברוך השם כבר לא הייתי שם.

השיעור עצמו היה פסדר...קצת חסרה לי סבלנות. ואני צריך לחשוב בהיגיון שאני מבצע דברים ברוורס. הייתי קצת מבואס מהשיעור, אבל יהיה טוב.

בכל מקרה, נגמר השיעור, ואז הלכתי לקנות את הדיסק למנטה. בדרך איזה ילד דתי הציע לי להניח תפילין, אמרתי לא תודה. קודם יבקש ממני להניח תפילין ואח"כ יבקש ממני להצביע בעד ההתנתקות או משהו. קניתי את הדיסק, וקניתי לעצמי גם דיסק(למי שתוהה-את האוסף של blue). המוכרת ברוב טימטומה הדביקה מדבקה של חג שמח על המתנה העטופה ולא חשבה לרגע שיכול להיות שמדובר במתנה ליומולדת. נו מילא.

יצאתי מהחנות, והילד הדתי שוב הציע לי להניח תפילין, אבל הפעם בצורה מקורית. "אתה יודע, גם בקיבוץ מניחים תפילין".

"מה?"

"אמא שלי למשל, חיה בקיבוץ, ומניחה תפילין".

"אני נראה לך קיבוצניק?"

"במראה קצת,כן".

"אז אני לא, אין לי קשר לקיבוץ, ואני לא מניח תפילין. אפשר לשאול אותך שאלה?"

"בהחלט".

"למה אתם עושים את זה? למה אתם מנסים לבקש מאנשים ברחוב להניח תפילין?"

"תראה, למשל, שבוע שעבר הצעתי למישהו ברכבת להניח תפילין, והוא אמר שבכל יום הוא מניח תפילין ודווקא היום פספס".

"אוקי, אבל למה לבקש מסתם אנשים ברחוב? מה איכפת לכם?"

"אנחנו רוצים שיהיה טוב לאנשים. אם הם יניחו תפילין-נזכה אותם במצווה".

"מה איכפת לכם? תנו לאנשים לזכות במצווה לבד".

"נו, אנחנו רוצים לעזור לאנשים". בשלב ההוא הוא כבר היה צריך לחזור לדוכן שלהם, או למה שזה לא יהיה, ואמרתי לו:"עזבו אתכם, תנו לאנשים לזכות במצוות לבד. הם יכולים להסתדר טוב מאוד".

הוא שמע אותי, והסתובב. אין לי מושג אם הוא יחשוב בכלל על מה שאמרתי, אבל שמחתי שאמרתי לו את זה.

אחורי זה דיברתי על זה עם אבא שלי, והוא הציע לי בפעם הבאה לשאול אותו מה הוא היה עושה אם היו מציעים לו להצטרף לכנסייה קתולית בגלל שבעקבות זה הוא יזכה במצווה?

קיצ,היה נחמד והזוי(=

היום ג'ואן!

וזהו...תיזהרו מנשים מטורפות.

Ararom