אוקצור,אחרי שחזרתי הביתה,ניסיתי קצת לחשוב עם אמא איך נחגוג את סיום הבגרויות. לא עלה לי רעיון מיוחד לראש. בסוף,אח שלי ואבא שלי באו עם הרעיון ללכת לסרט ולמסעדה. אחרי שאח שלי רצה להביא את החברה שלו, אמרתי,וואי,אולי אני אזמין חבר. בסופו של עניין,נסענו המשפוחה לאכול פיצה, ואז, תכננו לנסוע לראות את "מיליון דולר בייבי", אך חזרנו מהמסעדה מאוחר מדי בכדי להספיק לסרט, אז אחרי שאספנו את בלונדי, דיברנו עם קווקזי ובסוף החלטנו שנלך לבאולינג. היה בסט. יצאו לי כמה סטרייקים וספרים נחמדים(=

אניווי, הקטע של הערב הוא שוב-קצת איבוד הטאואיזם שלי. קצת התנתקתי מטבע האדם, וחבל לי,זאת השפעת העולם,שהוא יותר מורכב,למעשה. איך זה התבטא,בעצם? כשחזרנו מהמסעדה,נסעתי מהר בכדי לנסות להספיק. אני שונא למהר, זה לא כיף ולא יעיל,בסופו של דבר. אניווי,אחרי שאספנו את קווקזי, והחלטנו על הבאולינג, עדיין קצת הייתי בקטע של נהיגה מהירה. אני חושב, שאם לא הייתי מאבד מהטבעיות שלי הייתי מסוגל להבין בתוכי שעכשיו אין כבר לחץ ואין סיבה לנסוע מהר. נהגתי במקום שנסעתי בו רק פעם אחת, וזה היה ביום, ועכשיו היה ערב, וסיבובים מסוכנים. קיצר,נסעתי קצת מהר מדי.

וכמו שאתמול היה בפרק של ג'ואן, צריך לדעת לשחק עם הרגשות שלך,במובן הטוב,כמובן.

אדם שוקל 95 ק"ג. יש לו שתי  קופסאות ששוקלות כל אחת 2.5 ק"ג. הגשר אותו האדם רוצה לעבור, יכול לשאת רק 100 ק"ג. איך האדם עובר את הגשר עם שתי הקופסאות? הוא מלהטט. אם הוא יישאר עם שתי הקופסאות ביד,הגשר יקרוס. לכן,הוא צריך לשחק עם הרגשות שלו. זה נמצא בטבע של כל אדם, אם הוא יפתח את זה.

זה קשה, זה אפילו מאוד קשה במידה מסויימת, אך באותה מידה-זה פשוט. רק צריך להיות שם. להגיע לשם. להקשיב לעצמך, להיות טבעי. טבע האדם. טאואיזם. פשטות המחשבה בשילוב עם ניסיון החיים.

אז יאללה,טאואיזם!

היופי פה-שבשילוב הרעיון שקיים אצלי בתת מודע ועם הידיעה של מה שצריך לקרות,זה צריך לקרות טבעי,ולזה אני מקווה. (=

החיים טובים(=

Ararom