זה התחיל ונגמר באותו דבר. איבדתי קצת את הטאו שלי. ידעתי שלא יכול להיות טאו מוחלט,והטאו משתלב מצויין עם מורכבות החיים והעולם. אך איבוד הטאו גדל. אתמול היה יום עמוס רגשית. כתוצאה מכך הגיעו עומס מחשבות. ואחרי העומס מחשבות, הגיע החוסר ביטחון המשולב עם ההרגשה שאין לך מושג מה אתה רוצה מבחינת קשר עם אנשים מסויימים. אוף. מבאס.

אני יודע מה אני רוצה. אני רוצה לחזור לטאואיזם. לעצמי. לטאו שלי. פשטות המחשבה המשתלבת עם ניסיון החיים. כ"כ פשוט, כ"כ יפה,כ"כ אמיתי,כ"כ חזק. הכל קרה טבעי, ידעתי מה אני רוצה בטבעיות,ואם היה לי רגע של ספק, הייתי יכול להסתכל על המעשים שלי, והכל היה מתבהר. הכל היה ברור.

אני יודע מה אני רוצה. אני רוצה שזה יחזור. איבדתי את הטאו שלי,כמו שהוא צריך להיות. יותר מדי אנטי-טאו. יותר מדי שכליות הגיעה לכיווני.

מקווה לטוב.

Ararom