העולם מורכב מאפסים. אפס ועוד אפס, אפסית ועוד אפסית שלא לומדים כלום ממה שקורה להם, שלא מסתכלים מעבר לאף שלהם, אפילו אם הוא גדול. יותר מדי אנשים לא לומדים לאהוב. לא יודעים לאהוב,לא יודעים לתת. ללמד אותם? ללמד אותם. רובם לא לומדים. לא רוצים להתקרב למשהו שנראה להם שונה, בגלל היותו שונה. להישאר על הענן שלהם.

אני רוצה להצטרף לריקוד. רוצה להצטרף לשירה. אבל האם זה שווה את זה? האם זה באמת שווה את זה? אנשים מתרחקים, אנשים מרחיקים, מדחיקים,מסתירים,מדברים ומה לא. חייבים שיעשו בשבילם.

איך בכלל מתקיים העולם הזה,אם ככה מתנהג הרוב? היחידים,הם מנהיגים את העולם? מה עוזר לי אם מגיע לי,וזה לא בא? למה העולם מורכב מאידיוטים? אנשים חסומים. חוסמים.

אנשים לא שואלים, לאנשים לא אכפת, אפילו שהם יודעים. לאף אחד לא אכפת באמת בעולם הזה. אף אחד לא יודע באמת לאהוב, לתת,להראות, להרגיש,להיות. אף אחד לא יודע. ה"מציאות" היא אשלייה. הדמיון הוא האמת הנחשבת כאשליה.

האם העולם באמת מורכב מאפסים? מי הם המנהיגים האמיתיים של חיינו, של העולם? העולם לא יכול להיות מורכב מאפסים,אך הוא מלא בהם. אנשים נשארים בשקט,בחושך.

רוצה להצטרף לריקוד, להצטרף לשירה. אבל האם זה שווה את זה?

תעריכו את החיים שלכם כמו שצריך. תהנו מהדברים בצורה יומיומית. תשמחו על הדברים. תוקירו אותם. תנו להם את ההתייחסות שמגיעה להם. תתנו.