אתמול בערב הייתה לי הרגשה קצת כבדה כזאת שאין לי מושג מאיפה היא באה. הרגשתי שהיא באה בהדרגתיות, אבל אין לי מושג ממה זה באמת הגיע, יש כמה אפשרויות. ההרגשה הכבדה הזאת נמשכת עד עכשיו, ואין לי מושג בעקבות מה זה נובע. זה לא הגיע כתוצאה מאיזשהו אירוע. אולי בגלל ההחלטה שעשיתי אתמול? אבל זה לא כזה גורלי. כולה לא להשתתף בהצגת סיום. אולי זה שוב עצב הפרידה מכל הדברים והאנשים, והידיעה שלא הספקתי להכיר הרבה אנשים מהשכבה שלי בדרך שהייתי רוצה להכיר. נשמע מאוד הגיוני, הרבה החמצות. יכול להיות שפספסתי משהו בביצפר, לאו דווקא מהשכבה שלי.  אולי זה העניין.

טוף...מקווה לטוב.

Ararom

שנייה אחרי שכתבתי את הפוסט חשבתי לעצמי: טוב, יכול להיות שהחמצת משהו ויכול להיות שלא. תמשיך לחיות, תמשיך להיות מי שאתה, ותשתדל לא להחמיץ דברים בעתיד. מה שקרה-נועד לקרות. מה שיקרה-גם הוא נועד לקרות. כל מה שצריך זה להמשיך להקשיב לעצמי, ויהיה טוב. שבוע למסיבת הסיום, והיום בערב יש מסיבת מתגייסים איפה שאני גר. יומטוב(=