יצאתי מהדיכאון של הימים האחרונים בעקבות סרט טוב שראיתי אתמול בערוץ 4. "לשרוד את החיים". סרט מצויין. מסופר שם על נער שמחפש עתיד ומשמעות לחיים ותוך כדי הוא מתמכר לסמים ואלכוהול ונגמל. חברה שלו, שהשתמשה בסמים והוא הלך בעקבותיה, מתה ממנת יתר. בקיצר, סרט מצויין, מומלץ מאוד.

כן,יצאתי מהדיכאון, ואני שמח, אבל אני עדיין לא מאושר ב-100 אחוז. אני עדיין לא חזרתי לעצמי לגמרי, למי שהייתי, לאישיות שלי, ואני מאוד מקווה ומאוד רוצה שזה יקרה. אני רוצה להיות מאושר ב-100 אחוז, במיוחד במסיבת הסיום שתתחיל עוד 4 שעות. ואם לא אז-לונורא. אבל לחזור לעצמי. בשיחה שהייתה לי עם שושה שעזרתי לה קצת הרגשתי מאוד שלא חזרתי לעצמי לגמרי. היו גם דברים קטנים בדרך, אבל השיחה הזאת עשתה את הרוב,לדעתי. התחלתי לראות את כייבל גיא בטלוויזיה והתחושה שאני עוד רוצה לחזור לעצמי לגמרי גברה ואני מרגיש יותר ויותר שאני כן אחזור לעצמי. מקווה.

להת' בינתיים(=

Ararom