שם באמצע. מנסה לקום מהעפר אחרי שהאהבה שרפה אותי. כמו עוף חול. מעפר באת ואל עפר תשוב. מתי אני אשוב?

שרפתי את עצמי. לא רציתי שדעתי תוסח שוב. מתי אני אקום? מתי אני אחזור? עושה את זה כל פעם מחדש, והפעם זה כואב יותר. לא מצליח לתת 100 אחוז עצמי, ואם אני מפספס בכמה אחוזים חשובים, פספסתי הכל. אז מה?

מחר טו בא"ב. מחר אני ארגיש בודד. עכשיו אני בודד, ואני כבר לא יודע מה לעשות כדי לחזור לעצמי. צריך משהו שיעיר אותי, ידליק אותי, ייתן לי את הרצון להמשיך ולנסות שוב. כי אם זה יקרה, אני אצליח. אבל זה לא קורה.

האהבה שרפה אותי מבפנים, ואין לי מושג איך לקום מהעפר. קשה לי מאוד. לדבר איתה? לא יודע. בכל מקרה היא תהיה עסוקה כדי להיפגש. בדרך אחרת? באינטרנט,טלפון? לא יודע.

לוקח אינסוף נשימות עמוקות, לא  מצליח לקבל את התחושה שאי פעם הדברים ישתפרו, אפילו אם אדבר איתה. חבל ששרפתי את עצמי. כרגע אני משלם על זה. יבש פה, בינתיים.

אהבה? כנראה לא נועדה לי.

הייתה לי אמת. הייתה לי אהבה. איבדתי אותה.