ושוב אני עושה את זה. שוקע יותר מדי במחשבות על מה יהיה ומה קורה איתי עכשיו. צריך לזרום עם החיים וזהו. היה לי איזשהו צורך להרגיש יותר את הכאב ממה שהרגשתי, ולמה זה? כי אני רוצה להיות בטוח ב-100 אחוז במה שאני עושה. אז עשיתי את הטעות, שקעתי בזה יותר מדי. הרגשתי שאני יכול לעשות את זה,אמנם לא הייתי בטוח ב-100 אחוז, אבל הרגשתי שאני יכול. ועכשיו אני מרגיש יותר ריקנות מאשר כאב. מסקנה: תזרמו עם החיים, אפילו אם אתם לא בטוחים ב-100 אחוז, תזרמו עם החיים.

אני מקווה לצאת מזה כמה שיותר מהר. עד יום ראשון זה יהיה מצויין..

בתקווה..