מה הייתי עושה כדי לחזור לעצמי לפני שבוע? לרגשות,להכל. הייתי לוקח את זה בכיף, זה היה מתאים ומצויין.
אבל עשיתי טעות. טעות נגררת. הרבה דברים שלא יכולתי לעמוד בהם.
בשבוע דווקא שהתכנים הכי התאימו לו, דווקא שהוא קיבל עליו את תפקיד החניך התורן, הוא הכי התאכזב מעצמו. שיעורים שהוא היה יוצא מהם בחיוך גדול בגלל שהם דיברו ונגעו בו אישית, אך מהכל היה כבר בלבול ועצב בלתי נשלט. הוא יצא משליטה, מהמסלול, וזה היה ברור לעין כלפי חוץ.
ככל שהשתפר לי המצברוח היום רק כל הזמן חזרתי ושיננתי אני רוצה לתת מעצמי לאחרים, את השמחה שלי לאחרים, לחזור לעצמי לגמרי. להיות שם בשביל אחרים. אבל קודם להיות שם בשביל עצמי.
והכל כבר נהיה קשה יותר. אוף.
אמונה=דרישה.
קשה לי. קשה לי להישאר חזק יום אחרי יום אחרי יום. קשה לי להישאר לעמוד. פעם(לא כל כך ממזמן) הייתי עושה זאת בקלות ובכיף. מתי כבר אחזור לזה?
וזה יצא קצר. וחסר ערך.
אוף.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
