זהו מצב מדהים. אני עסוק בשלושת האהבות הגדולות של חיי. אהבה אפלטונית, אהבה למוזיקה ואהבה זוגית. רולנדה,מוזיקה,אורטל. אהבה לכתיבה, אהבה לשמיעה, אהבה לקריאה. אהבה. רולנדה מאוכזבת, המוזיקה נשארת, אורטל(לפחות כך אני מקווה) מחכה. רולנדה-גם היא מחכה. גמני מחכה. והמוזיקה נשארת.

23.9.05,12:33

מה זה הכאב הזה שמופיע

מאיפה הוא בא?

אינני מבין

אין לי סיבה להיות עצוב,

להיות כאוב

ואולי בעצם כן?

אולי כדאי לחשוף בפניה?

כדאי,מומלץ,חייב

אעשה זאת בשבילי,

לטובתי

אך אני רוצה להיות בטוח

צריך לסמוך על עצמי

אין סיבה שלא

אעשה זאת.

23.9.05, 11:43

שיר וקטע שבעקבות אחלה מוזה יצאו לי היום אחרי שחזרתי הביתה. היה שבוע מצויין, למרות שהוא התחיל בבאסה מוחלטת, הוא נגמר באושר גדול. הכל מצויין.

דברים שמטרידים אותי- יש לי רגשות כלפי מישהי, אבל אני לא בטוח אם אני סתם רוצה להיות מאוהב או לא. אני לא בטוח אם אני אוהב אותה. העובדה שזה קצת כואב כרגע אומרת הרבה.

אניווי,האושר חזר, השבוע היה ארוך וקשה, אבל עכשיו הכל מצויין, מדהים. רולנדה מאוכזבת שאני לא בא לבקר אותה הסופ"ש, והיא אומרת שהיא שונאת אותי ואני די מאוכזב ממנה, אבל לא מוותר לה. אני עוד אדבר איתה.

ועם אורטל? נראה. אני אדבר איתה.

להת' בינתיים

(=

Ararom