כולנו מנסים למצוא את האמת של החיים. חלקנו מצאנו אותה. חלקנו עדיין מחפשים. תמשיכו לחפש.
כולנו מנסים למצוא את האמת. רובנו עסוקים בלהסתיר אותה, במודע או לא במודע. ברגע ששיקרת, הסתרת את האמת. לא רק פוליטיקאים משקרים, ולא כל הפוליטיקאים משקרים.
כולנו מנסים למצוא את האמת. הרבה מאיתנו בורחים ממנה. הרבה מאיתנו בטוחים שיש משהו עמוק מאוד באותה אמת, אך בעצם, האמת הזאת היא מאוד פשוטה.
אמת. מילה בת שלוש אותיות. האמת היא אהבה. מילה בת 4 אותיות.
אהבה. כל אחד תופס אותה בצורה אחרת.
אנחנו מתבססים על אהבה. על זה אנחנו חיים. אהבה היא זאת שיצרה אותנו. אהבה היא זאת שבונה אותנו. אהבה היא זאת שהופכת אותנו לבני אדם. אבל האבסורד הגדול של העולם הוא שרובנו לא אוהבים עד הסוף. לא נהנים מהחיים, לא מנצלים את היום, לא אוהבים אחד את השני, לא מסתכלים על עצמנו אלא מאשימים אחרים. אשמה. עוד מילה בת 4 אותיות, והיא מתחילה בא', כמו אמת ואהבה. אין אשם ולא אשם, אין נכון ולא נכון, אין צודק ולא צודק, יש רק כוח אחד,הנקרא אהבה, והשאלה היא איך אתה משתמש בכוח הזה.
אבל איך אפשר להשתמש באהבה בצורה שלילית? זה עניין של הפכים. הגבול בין אהבה לשנאה הוא דק מאוד. הרבה אנשים הופכים את האהבה לכעס, לשנאה,לקנאה.
לאמת הזו, האמת של החיים, יש המון הגדרות. אחת היא אהבה. השנייה היא חופש. אבל הכי נכונה-משלבת ביניהם.
אהבה-לאהוב אחד את השני. סובלנות, סבלנות. כבוד אחד לשני. כבוד לעצמך.
חופש-חופש פנימי. הבנה פנימית. אהבה פנימית.
הבנאדם הוא יצור מדהים, הוא מסוגל לכל כך הרבה דברים, הוא מסוגל לעשות הכל, אם הוא ייתן לעצמו, ושני הדברים האלו הם המפתח לזה. חופש ואהבה.
אתם באמת רוצים לאהוב? אתם רוצים להיות באמת חופשיים? הדבר האחרון שאתם רוצים לעשות זה להשתחרר מכל מה שאתם מכירים. להתחיל מההתחלה. להיות ניאנדרטליים. להשתחרר מהכבלים של החברה. להלן הסבר:
"מוריסון:…כולם אומרים שהם רוצים להיות חופשיים, אבל לדעתי זה שקר. אנשים מבועתים מהמחשבה להיות חופשיים, והם נאחזים בכבלים שלהם. הכבלים הם ההגנה שלהם, והם ילחמו בכל אחד שינסה להשתחרר מהם. מראיין: למה אנשים מפחדים מהחופש?
מוריסון: בגלל שהם פוחדים מהלא נודע. הפתרון היחיד הוא להתעמת מול עצמך, מול הפחדים הכי גדולים שאתה יכול להעלות בדעתך. אחרי שתיחשף לפחדים הכי עמוקים שלך, הפחד יאבד מכוחו, ואז באמת תהיה חופשי.
מראיין: למה אתה מתכוון כשאתה מדבר על חופש?
מוריסון: יש הרבה סוגים של חופש, והחופש הכי חשוב הוא החופש להיות מי שאתה באמת. בחברה אתה מחליף את הזהות האמיתית שלך בתפקיד. אתה מחליף את החושים שלך בהצגה לסביבה, אתה שם על עצמך מסכה. אין שום סיכוי למהפכה בקנה מידה גדול אם לא תהיה מהפכה אישית ברמת הפרט. אתה יכול לשלול מאדם את החופש הפוליטי ועדיין לא תפגע בו, כל עוד לא לקחת ממנו את החופש להרגיש. אם לקחת מהאדם את החופש להרגיש, האדם ייהרס.
מראיין: מי יכול לקחת ממך את החופש להרגיש?
מוריסון: הכליאה מתחילה בלידה. החברה, ההורים, כולם מסביבך הרסו את טבעם האמיתי כדי לקבל אהבה מהאנשים סביבם, ואתה מחקה את מה שראית אצלם. אנחנו הופכים לשחקנים שתועים בעולם ומחפשים את הצל האובד והנשכח של מי שאנחנו באמת. זה סוג של רצח, וההורים והקרובים הכי אוהבים מבצעים את הרצח הזה עם חיוך על פניהם.
מראיין: אפשר בכלל להשתחרר בכוחות עצמך מדיכוי שכזה?
מוריסון: אם תחפש מישהו אחר שיעשה את זה במקומך , תישאר תלוי באחרים, תישאר פגיע ונשלט. אבל החופש הזה לעולם לא מובטח, והפגיעות תמיד נשארת חלק ממך.
העולם הוא קשת רחבה של צבעים. הספקטרום. מתחיל בלבן, נגמר בשחור. בלבן יש את כל הצבעים, לבן הוא צבע הטוהר, האמת. בשחור אין שום צבע. שחור הוא צבע הדיכאון,הכאב, הריק,הכלום. וביניהם-כל הצבעים. רובנו נמצאים בצבע האפור. האמיתיים שבינינו הם הקיצוניים. השקטים, או הצעקנים. אך ברגע שהם נהיים חופשיים ושלמים עם עצמם, הם נראים כמו אחד מאיתנו. אך כל זה נמצא בתוכם.
מהם הדברים הקובעים בחיים? הנאה ממה שאתה עושה. מציאת אהבה. התמודדות במצבי לחץ. הבנה. ככה אפשר להשיג אותם, עד הסוף. בלי פשרות.
כשהייתי בשבוע אבט"שים,אני זוכר שנהניתי בתחילתו. אבל הייתה מישהי מהקורס שלנו שכל פעם אמרה לי או עליי כל מיני הערות קטנות כדי להקניט אותי, כמו למשל:"טיפש, שכחת שיש עוד מימייה בקידבג?"
והמון דברים כאלו. כל מיני אימרות כמו:"נו זה בגלל שהוא מטומטם".
ולמה? אנשים מבועתים שהם רואים מישהו חופשי. הם מפחדים מהדבר הזה. היא,למשל, פחדה מזה שאני לא מגיב, כאילו זה לא מפריע לי. היא פחדה מהחופש שלי. להלן קטע המסביר את הפחד הזה:
הם מפחדים מהחופש
ג'ורג': הם לא מפחדים ממך,הם מפחדים ממה שאתה מייצג
בילי:כל מה שאנחנו מייצגים להם זה מישהו שצריך תספורת
ג'ורג':לא,מה שאתם מייצגים להם זה חופש
בילי: מה לא בסדר בחופש? חופש זה כל העניין!
ג'ורג': זהו,בדיוק,זה כל העניין. אבל דיבורים על חופש וחופש אמיתי,הם שני דברים שונים. קשה להיות חופשי כשקונים ומוכרים אותך בשוק. אבל כמובן אל תגיד לאנשים שהם לא חופשיים,כי הם יתחילו להרוג ולפצוע אותך כדי להוכיח שהם כן חופשיים. כן,הם ידברו וידברו וידברו איתך על חופש הפרט,אבל כשהם רואים פרט חופשי,זה מפחיד אותם.
בילי: הפחד לא מבריח אותם
ג'ורג': לא,הוא הופך אותם למסוכנים
אז מה צריך לעשות? להקשיב ללב,זה הכל. להקשיב לעצמך.
ומכאן לנושא החם: מותו של רבין קטע את תהליך שלום, הוא זה שהעיז לעשות צעדים נכונים(לפי דעתי) לקראת שלום. בכל מקרה, הוא זה שהעיז לעשות צעדים כנגד כל הסיכויים. הוא היה גיבור.
וזה מראה משהו מאוד מזוויע על החברה בימינו. כולם מדברים על זה שהם מחפשים אמת, הרבה מחכים למשיח, מחכים למישהו שיראה להם את הדרך,שיציל אותם.
ומצד שני,הורגים אותו. האם החברה הישראלית מוכנה לגיבור נוסף?