חיוך זה דבר נפלא, דבר מדהים. קודם כל-הוא מראה על שמחה. אך יותר מזה, כששני אנשים נפגשים, ומדברים על משהו,ומחייכים חיוך, חיוך של הבנה. החיוך המדהים.

אני רוצה לראות את הטוב. להוציא את הטוב מעצמי, ואת הטוב מאנשים האחרים. אני רוצה לחיות.

אני רוצה לראות חיוך של הבנה. אני רוצה ליצור אותו. אני רוצה לחייך חיוך של הבנה.

אתמול הייתי בהארי פוטר וגביע האש. סרט נהדר. מי שמתכוון לראות את הסרט, ולא רוצה שייהרס לו, שיפסיק לקרוא עכשיו.

אני נהניתי בסרט. היה סבבה. היו הרבה חורים בעלילה. דמויות חסרות, ודברים לא מסודרים מבחינה כרונולוגית. בסרט השלישי היו כמה חורים, וכאן כבר גדלו מס' החורים. הרבה מהעלילה לא מובנת לאלו שלא קראו את הספרים, דברים חשובים המרכיבים את העלילה. וחבל, כי העלילה כ"כ מרתקת ויפה. זה כל הקסם. במקום זה מוסיפים נפח במקומות שלא היה נפח.

הסרט הוא טוב כסרט. יש בו המון טאץ' אמריקאי. לטובה-עשו את סצינת נשף חג המולד מצויין לדעתי, והיה הומור טוב. לרעה-רמיזות מיניות, ניפוח והוספת קטעים לא נחוצים. למשל-מעמידים את הארי יותר בסכנה ממה שהוא כבר, מכניסים יותר אקשן, וזה באמת מיותר. אם היו נצמדים לעלילה-זה היה מדהים באותה מידה, ואפילו יותר, במיוחד לנו המעריצים.

יהיה טוב. רק צריך לנוח קצת. לאגור כוח, לחזור.

(=