קמתי ב-6:05 בבוקר. נתתי לי עוד כמה דקות לישון.

אתמול הלכתי לישון עם הרגשה שאיני מסוגל לאהוב. דיברתי על זה עם סהר. זה עזר לי, הרגשתי טוב אחרי שדיברתי על זה. עוד קראתי קצת לפני שהלכתי לישון.

קמתי עם אותה הרגשה פחות או יותר. אולי קצת פחות. נסעתי. בדרך באוטובוס קראתי את צופן דה וינצ'י, ספר מדהים, כיף לקרוא, כמו כל ספר טוב. הגעתי לכרמיאל, חיכיתי כמה דקות לאוטובוס(תוך כדי קריאה, כמובן). הגעתי לחצור, חיכיתי למש"קית.

היום נכנסתי למסגרת החדשה. חיכיתי למש"קית בתחנה, כי לא ידעתי איפה הביצפר נמצא, והיא כן.

אחרי כמה דקות הליכה הגענו לאורט חצור. אולם הכניסה היה מדהים. התקרה בו הייתה יפה. היא עלתה כלפי מעלה. גם המדרגות היו מאוד יפות. מעוצבות יפה. הכל היה יפה.

נכנסו לפגישה עם אשת הקשר, המנהלת של החטיבה העליונה. תיאמנו ציפיות. היא ציפתה שהמד"ן יעסוק בתחומים חוץ מהכנה לצה"ל, ואני אמרתי שלזה אני שואף.

במקום לשאוף עשן סיגריות, אני שואף מטרות.

אחד המשפטים שהיא אמרה בשיחה היה:"שפה מגלים משהו, או מדברים על משהו, זה מתפשט ברחבי הביצפר כמו אש בשדה קוצים".

מילה אחת עלתה לראשי. הוגוורטס.

הוגוורטס, בית הספר לקוסמות שהארי פוטר למד בו. גם שם השמועות היו מתפשטות מהר. ועדיין מתפשטות.

(=

אחרי השיחה, מיקמתי את חפציי בחדר המורים, אשת הקשר גם העניקה לי מגירה משל עצמי בחדר המורים, וגם בריסטולים וטושים על מנת לעשות שלטים לימי איסוף הזבל הקרבים.

אך לפני זה, הרבה לפני זה, עשיתי סיור בכל בית הספר. זהו בית ספר מאוד גדול. אחד הדברים שעלו לי בראש בדיעבד היו:"גדול כמו הוגוורטס. לעולם לא אגלה את כל המעברים והסודות". ((((=

באמת בית ספר גדול. גם חטיבה עליונה, חטיבת ביניים ויסודי. הגשרים בין המבנים והמעברים עושים את המקום קסום. הוא גם נמצא גם בחלק העליון של חצור, קרוב לטבע. מקום יפה. בית ספר יפה. אני אוהב את המקום(=

כשעליתי להסתובב באחד מגרשי הכדורסל, במדרגות ישבו כמה בנות. אחת מהן אמרה:"איזה חייל חתיך!"

היא הראשונה מבין תלמידי ותלמידות הביצפר שפנו אליי, במקום לתהות מה אני עושה פה.

"תודה!" השבתי.

"לאן אתה הולך?"

"למגרש,להסתובב קצת".

"אני יכולה לבוא איתך?"

"כן,בטח".

שאני אגיד לא למישהי? אין הרבה סיכוי(=

היא לא באה. היא ידעה לדבר הרבה, לא לעשות. ראיתי שהיא בעצם מאוד ביישנית. ובדיוק אני קורא ספר על נשיות אבודה(= 

עליתי למגרש, הסתובבתי קצת, ואז חזרתי למטה. הלכתי קצת לדבר איתן. הן בכיתה י"א.

היא הייתה רזה יחסית. קצת יותר מדי לטעמי, אבל היא הייתה סבבה. דיברתי איתה קצת ועם שתי הבנות, והן אמרו שהן לא אוהבות את הביצפר. וול, חבל באמת, נראה בית ספר מצויין. נראה כאילו הם מאוד מאמינים בלמידה אמיתית. יש שם תמונות ומידע על אישיים בארץ ישראל, מנחם בגין, יצחק רבין, ועוד מנהיגים. על פרס הנובל שזכתה ישראל בכימיה, ועוד דברים מלמדים ומעניינים. נראה ביצפר מצויין

אח"כ גם פגשתי מישהי בכיתה י"ב, שהייתה לה שאלה לגבי הצבא. עניתי לה על שאלות, היה מצויין. היא אחלה בנאדם.

אח"כ נפגשתי בחבורת ט'ניקים שעוד נמצאים בגיל הטיפשות, הנמצא קצת לפני גיל ההתבגרות. המנהיג שלהם, היה הטיפשי ביותר, מן הסתם. הם לא מכבדים בנות בכלל.

"בן כמה אתה?", הוא שאל אותי.

"19"

"זיינת כבר מישהי?"

"לא. איך אתה מדבר?"

הוא אמר הרבה שטויות. מזלזל בבנות, אבל בדוגרי הוא כ"כ זקוק להן. כל הבנים זקוקים להן מאוד. כולנו(=

כשעמדתי בכניסה לחדר מורים בדרכי החוצה, נכנסה אחת התלמידות לחדר המורים. היא הייתה מאוד יפה, וגם מהסתכלות עליה נראה שיש לה אישיות חזקה מאוד. היה לה שיער שחור יפה, ופנים יפות, והיא גם הייתה עסוקה במשהו שדרש מנת מה של מנהיגות. אח, החיים היפים(=

אח"כ הלכתי לארוחת צהריים במכינה. היה אחלה אוכל, והיה לי מצברוח טוב, והצלחתי לסיים משהו שנגרר הרבה זמן. שמחתי שסיימתי אותו. זה היה ישיבה עם חניכים שלא מילאו טופס ת"ש או ששכחו למלא משהו. אני שמח שסיימתי אותו. אחרי חנוכה יש לי שיעור ראשון שם.

ב-17:00 ירדתי לקניון חצור, גם לחפש שבלונות לאותיות, כי הכתב שלי לא כ"כ יפה, גם אם אני מתאמץ, אבל לא היה שם. בדרך הייתי בסטימצקי, בחנות מוזיקה, והסתכלתי גם על סרטי דיוידי בדרך. גיליתי שהמשחק "הארי פוטר וגביע האש" עולה 220 ש"ח, ושיש 50% אחוז הנחה על "הארי פוטר והאסיר מאזקאבאן" בדיוידי, ו-25% אחוז הנחה על "הארי פוטר וחדר הסודות" בדיוידי. בדוגרי אני רוצה לקנות את הדיוידי ולא להוריד בגלל שיש גם דיסק נוסף של מאחורי הקלעים. אך בסרט השני אין את זה, ולגבי השלישי אני לא בטוח. את הרביעי אני בטוח אקנה בדיוידי.

ואז הלכתי לתחנה, ותוך כמה דקות הוא הגיע. נסעתי הביתה. קצת פחדתי מהתמודדות עם המשפחה, די אטומים, אבל סבבה. יהיה בסדר. אני רגוע. כשתגיע העת. רק להמשיך ככה, אמר אחד החניכים באורט חצור.

אגב,בקניון הסתכלתי על כל מיני אבנים כאלו שמסמלות דברים כמו:אומץ, נחישות, וכו'. כל זה נמצא בתוכנו. לא צריך לקנות אבנים בשביל זה.

אז השמדתי את אבן החכמים והחכמתי בעצמי.

הארי פוטר,לא?

(=