אז זהו שלא ממש....
תראו, אני לא מתלוננת, יש לי אהבה הכל נראה לי בסדר בסה"כ אבל כמה שהראש שלי לא יהיה קבור בגבר המדהים הזה שלצידי שמזהה את הצרכים שלי באופן כ"כ טוב- אין מצב שיש עוד גבר כזה בעולם, אין ולא יהיה, עזבו אותכם מאידיליה, אין אידיליה ושלא יעבדו עליכם בעיניים ויספרו לכם סיפורים שבאהבה הכל מושלם ותמיד הציפורים מצייצות והגבר שלך נמצא אי שם והוא סוג של אביר שיהיה איתך בתיאום כ"כ מושלם....
חרטא- על אהבה צריך לעבוד.... נכון שחשוב הקרקע- חשוב ששני הצדדים יהיו מעוניינים לעבוד, שכל אחד יהיה מעוניין בטובת האחר וכמובן יאהב את האחר
אבל יפה לי, ושמח לי, וכיף לי ובע"ה מחר אני אלך לים- אם רק תהיה שמש!
אה אבל זה לא למה התחלתי לכתוב... איזה קטע.... בעצם התחלתי לכתוב כמה כשיש אהבה הכל נראה בסדר אבל בתכל'ס אי אפשר להתעלם מהעובדה שבזמן האחרון הגוף שלי הוא לא עצמו, יש לי פריחה מוזרה במקומות משונים (החצ'קונים כבשו לי את כל הגוף ולא רק את הפרצוף!) כשאני צריכה לשירותים בד"כ לפני תכאב לי הבטן באופן מזדמן כאב די חד שילך ויבוא....
ובאופן כללי יש עוד כל מיני בעיות שאין טעם לפרט בוסי בוסי (האהוב שלי) חושב שזה מלחץ... ובאמת גיליתי לאחרונה שהתגובות שלי ללחץ הן נוראיות... עד רמה שלפעמים זה מוציא אותי קצת מהאיזון של לחיות את חיי היומיום.... וזו עוד רק ההתחלה! רק סמסטר א'! מה יהיה בסמסטר הזה ושנים ב' וג'? מה אני אעשה הטילו עליי רף מסוים..... וזה קצת מלחיץ, בשביל שנה שלישית של גן עדן שנה שלמה ללמוד ולחיות באילת (talk about your dreams come true) אז חייב....
וקפצתי למים קצת חלודה.... מזל שבוסי הוא גם אחלה שמן.....
ובעצם שמתי לב סוף סוף עד כמה בלוגים שאני כותבת הם קצת לא קשורים ואתה די מאבד את עצמך בתוכם- לא פלא 
מי ירצה לקרוא את השטויות האלה
סתם בשביל הפרוטוקול... שיהיה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
