The alter persona

כי פשוט הגיע הזמן....

כי אני עדיין לא בטוחה לגמרי בהחלטה לגמור עם הבלוג הזה

כי אולי עוד יש לי מה להגיד?

כי מה אני אעשה עם כל הזכרונות? אחרי הכל... 4 שנים של זכרונות לא באות ברגל.

כי אני עדיין חושבת

כי אני עדיין נושמת

כי אני עדיין פוחדת ולא מבינה למה.

כי עדיין אף אחד לא עזר לי להבין אם אולי הבעיה היא בי?

כי אולי עוד יש שם... איפשהו... עוד מישהו... שאכפת לו....

כי אני נשארת, כי אני משתנה, כי אני גודלת, וכי אני קטנה וחוזרת לילדות, ובבת אחת מתבגרת, וחוזרת אחורה, ואולי בעצם מתקדמת?

כי יש אותי, ויש אותכם, כי יש את החיים....

שלי, שלכם, ואולי אם אתם כבר יודעים בינכם לבין עצמכם, תעזרו לי עם העצמי שלי.

כי יש רעיונות, כי יש הבזקים, כי יש כותרות, כי יש משפטים, כי אני עדיין שוקלת, אבל לא עשיתי, כי אני מתמסרת, אבל לא מצליחה לחלוטין.....

וסתם..... כי.....כי.

כי הסיבות לא נגמרות אף פעם, ותמיד יש עוד מה לומר.

נ.ב- שמתי לב שהפיה קצת מזכירה/ דומה למיכל גבריאלוב- שד"א פגשתי אותה שלשום בת"א!