נסעתי לפני כמה זמן וראיתי משאית של הובלות שתופסת נתיב וחצי ומעכבת את כל התנועה. על המשאית הייתה כתובה הסיסמא של חברת ההובלות: "לא מרגישים שעוברים"
ובכן, אלה שעוברים באמת לא מרגישים שעוברים. כל השאר כן.
"כל המוסיף גורע"
היכן עובר הגבול בין מה שטוב למה שנגרע ממנו דבר? כיצד ניתן לדעת כמה ניתן להוסיף עד שמתחילים לגרוע? האם זה אומר שלא מוסיפים כלום כי כל המוסיף גורע? אבל גם כשמתחילים לעשות משהו זו בעצם הוספה לכלום שהיה שם קודם.
איך מתמודדים עם פתגמים כאלה?
כל זאת ועוד..... לא יודעת, לא אצלי, אני עוד לא פתרתי את זה.
יצאתי פעם עם בחור ובמהלך הפגישה שלנו הוא ראה שהמשקפיים מחליקות לי מהאף והתנדב באבירות לשלוף את הסיכה של הכיפה שלו הידועה יותר בשמה "לדר-דוס" ובעזרתה לחזק את הברגים במשקפיים שלי.
עכשיו המשקפיים שוב מחליקות לי מהאף ואני מרגישה בודדה מתמיד.
עדכון: מצאתי ידיד שיחזק לי את הברגים במשקפיים אבל זה לא אותו הדבר... :)
לפני שבוע הזדקנתי רשמית 1
שתי ילדות התרימו אותי מול הסופר וכשקיבלתי מהן קבלה אמרתי: "תודה רבה, שיהיה לכן בהצלחה, בנות"
לפני שבוע הזדקנתי רשמית 2
הלכתי ברחוב וראיתי ילדה יושבת על הכביש. נעצרתי לידה והתחלתי להטיף לה על כך שמאוד מסוכן לשבת על הכביש ושעליה לקום מיד וללכת למדרכה כי היא מסכנת את החיים שלה.
"הידעת?
בשביל לחייך מפעיל האדם 57 משרירי פניו.
לעומת זאת, כדי להחמיץ פנים עליו להשתמש ב- 96 משרירי פניו."
מוסר השכל: להחמיץ פנים זה נורא מרזה.
כל המשפחה שלי לא הייתה בבית בשבת וניצלתי את ההזדמנות להזמין אליי כמה חברים.
חוויות ורשמים:
1. גיליתי שטמון בי כשרון בישול יוצא מן הכלל, אני כבר בשלה (משחק מילים?) להקים בית יהודי כשר.
2. גיליתי שאני עדיין (!!!) לא פנויה רגשית. אני חוששת שיקשה עליי מאוד לצאת מזה בזמן הקרוב....
לידיעת כל הבחורים שמעוניינים לצאת איתי:
אתם תהיו ריבאונד.
אתם רוצים להיות ריבאונד?
אף אחד לא רוצה להיות ריבאונד!! אני משערת שגם אתם לא.
אני עייפה... לא ישנתי בשבת בכלל....
והתחלתי בדיאטת אטקינס.... אני רק אוכלת בשר כל היום.... מרגישה קצת כמו צבוע עם הרדיפה הזו אחרי בשר. אם כי, מותר לי לאכול גבינה צהובה 28% שומן וזה הדבר הנפלא ביותר בעולם....
ולא, אני לא מתכוונת להמשיך בדיאטה הזו יותר מדי זמן.... אני מתחילה להיות רעבה.
ביום שני אני אשקול את עצמי ואשקול גם את האפשרות לחזור לאכול כמו בן אדם.
אחרי הכל, ויתרתי השבת על סופלה השוקולד המדהים של אורטל. ועל קוסקוס שאני אוהבת ושהכנתי בעצמי....
לילה טוב,
שבוע טוב,
חודש טוב,
אני.
נ.ב. כתבו עלי ב"דיוקן" של "הצופה".
תודה לבחור טוב שעדכן אותי לגבי זה...
עכשיו רק נשאר לי למצוא את העיתון ולראות אם בכלל כתבו דברים טובים :)
* נשבעת לכם שראיתי את זה כתוב איפושהו.