הדמות הייתה איש. הוא שאל, "אפשר להצטרף? הבאתי פנס ומפה". במקום לענות, היכו מאחורינו שני רעמים חמים וענן אבק גלש והתרחב סביבנו. הרכבת הפונה צפונה הייתה כהה ומבריקה והתפתלה לאורך המסילה בנשימות איטיות; הגלגלים שלה דקרו בשמחה אכזרית את פסי המסילה וגופה חנק בשקט את האדמה המבוהלת שמתחתיה. הרכבת הפונה דרומה הייתה מסורבלת וחייכנית, מפריחה עשן לבן ודקיק; אחדים מקרונותיה נגעו זה בזה, עדיין רוטטים מהנסיעה הקופצנית, מדוגדגים. שתי הרכבות היו ריקות. שתיהן הזדרזו להגיע.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
