"יהיה בסדר."
"יהיה בסדר? מה יהיה בסדר?"
"אל תגידי יהיה בסדר, זה נשמע כאילו את מוותרת כשאת אומרת יהיה בסדר."
"אז מה את רוצה שאני יעשה? יאמין שלא יהיה בסדר?"
"לא, אני רוצה שתאמיני, תאמיני בך. כשתאמיני בך לא יהיה בך שום ספק של וויתור."
"טוב."
"טוב?"
"כן טוב, טוב- אני ימתין, ימתין בחוסר סבלנות אבל ימתין"
" למה תמתיני?"
"אני כבר ממתינה לו הרבה זמן, הסבלנות שלי נגמרת."
"?"
"לו."
"אני לא יודעת מי זה, אבל כבר יש לו אישיות שבניתי לו."
"הוא יהיה כמו שוקולד יגרום לי להיתאהב בו, הוא יהיה פרפר שזה החרק היחיד שאף-פעם לא נימאס להתבונן בו, הוא יגרום לי לשמור על חיוך, הוא אף-פעם לא יגרום לי לאבד חיוך, מה שיהיה מוזר בעיניו יהיה מקסים בעייני, נהיה שונים אבל נשלים אחד את השני, הוא יהיה פשוט הוא וכשהוא יהיה הוא..."
"?"
"אני כבר לא אצטרך אותך, אותי כי יהיה לי עם מי לדבר."
"תנטשי?"
"מה פיתאום! את תמיד תיהיה שם ציפור נפש שלי...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: