My puzzled life
כל דבר בי הוא חידה. הכל. אל תנסו להבין אותי, זה לא כמו מתמטיקה. וזאת גם לא שחצנות - אפילו אני לא מבינה אותי! |
| 6/2005
מה זה שווה?
מה זה שווה?
אתה מוציא ציונים טובים בשבילם, לא מקלל בשבילם, לא שותה, לא מעשן, לא עושה סמים בשבילם. אתה לא מתאבד בשבילם, לעזאזל. ומה זה שווה? מה זה שווה בכלל אם בסופו של דבר בגלל טעות קטנה הכול לפתע נמחק ובעיניהם כל מה שאתה זה ילד רע. עושה צרות. מורד, סוציומט, בן עשרה.
אז מה זה שווה בכלל? אתה עושה בשבילם מטלות מעצבנות, מסדר את החדר, לא רואה טלוויזיה, קורא ספרים בשבילם והכול לחינם. מגדלים אותנו כאילו זה מרוץ – הם המאמן ואתה המתחרה והם צריכים להפוך אותך למכונה מושלמת. והם יגידו לך מה שתרצה כדי שתהיה טוב יותר, יתנהגו בצורה הכי מתוקה כדי שתרצה להצליח בשבילם. מדרבנים אותך, מאלפים אותך ואז הכול מתפוגג בשבריר שנייה כי מעדת. וזאת לא חייבת להיות התרסקות גמורה, יכול להיות שרק נתקלת באבן והגעת שני במרוץ. ואז הכול נעלם. כמו עננים שרצים להביא את הסערה. ואז כלום לא משנה. אתה ילד סורר שצריך לשלוח למוסד. שיתקנו אותך. ואז אחרי שתחזור מהמוסד ותוכיח אות עצמך, אולי אז תוכל לחזור למרוץ והם ישובו להיות נחמדים. עד הטעות הבאה.
| |
| כינוי:
No one will guess that I am an enigma בת: 35 תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
