כמה טוב לראות פתאום חצי ירח

וזאת כבר לא מטאפורה. בלילה לפני שהלכתי לישון, חשבתי קצת על החיים וכאלה. נו. כמו כולם. ופתאום אני מרגישה משהו מטייל לי על היד!

אני מסתכלת ואהההההההההההההההה!!!!!!!

זה עכביש!!!!!!!

עכביש מטפס לי היד!!!1

אז אחרי פאניקה קלה. הורדתי אותו בנפנוף יד מהיר והלכתי לישון. בכל מקרה ניסיתי לישון. הפחד גבר עליי וכל הלילה ישנתי עם עין אחת פקוחה, עד שהבנתי שאני צריכה קצת לישון כי צריך לפזר כביסה בבוקר ונרדמתי סביבות 2 וחצי.

אז. כן. אני קומת קרקע, כל כך הרבה חרקים לא ראיתי בחיים שלי.

נדמה לי שאני אאלף את מיקה פיץ' להרוג חרקים, זה לא יזיק קצת לשומני שלנו:)

אתמול אני ולילוש צחקנו על חברה של ברברון. מה לעשות שהיא חובשת... עם גדוד בנים וכאלה...חח

"אז במה היא משרתת?"

"היא חובשת"

"אהההההה. ברברון שובב!! חובשת אה... עכשיו הבנו למה היא מתרועעת עם כל הפלוגה ;-)"

ורק עכשיו הבבנתי למה כשהתחפשתי לאחות כולם התחילו איתי... הו, שובבים שכמותכם.

XD

פינת הפרסום:

טיפה בים. אתר מאוד מאוד מאוד מאוד מושקע ומוכשר של חבריי לפורום.

אתר על היהודים, אבל נדמה לי שהפעם זה באמת פנאטי^_^

אז. תהנו לכם:)

אני באמת חושבת שזה שחזרתי לרכב קצת ולנגן עושה לי טוב.

אמנם אני עדיין קצת עייפה, אבל יש לי עוד דברים לעשות חוץ מלהתגעגע לאנשים באילת שאני לא יכולה לראות או לאנשים מהצפון שאני בכלל לא יכולה לראות.

וגם פינוקיו עושה לי טוב. באמת.הוא עובד בשבילי מעולה, והוא לא רע אליי כאילו הוא באמת אוהב אותי... יאי. צלע אוהבת פינוקיו.

ופפלורי עוזבת חודש הבא. כן יופי. מעולה. מי יהיה המדריך הבא? מעניין... בלאט. כל שנה יחליפו פה. זה הכל בגלל המלון. שתסגור את העסק הזה כבר=\ כוסאמק.

טוב. די.

אני אכתוב כבר אחר כך. אני הולכת לבדוק אימלייםP:

 היו בערך 114 חדשים... כן אני יודעת ממזמן לא בדקתי.

-רשימה חדשה בצד עם כל מיני דבירם נחמדים ושווים לפרסום.-

אז נמרוד היה ממש משן

והעביר לי עוד פעם את ה5 דברים המעפנים האלו.

אז הנה לכם דובים מוזהבים:

5 אותיות שמעצבנות אותי:

1. א

2. ה

3. ב

4. ע

5. ז

5 סוסים האהובים עליי:

1. אריק

2. קוקי

3. ניקו

4. קייט

5. פזי פז

5 חברים טובים:

1. תאיר

2. ברברברברברברברברבר ולאדע

3. נמרוד

4. נאדב

5. ליאור

5 דברים שאני לא סובלת:

1. שקרנים

2. צבועים

3. שקוקי לא הולך אחורה

4. אנשים שדופקים אנשים אחרים.

5. בגידות

5 דברים שגורמים לי לבכות:

1. במבי:( האמא מתה!!!

2. שפוגעים בי

3. פרידות

4. מוות של סוסים או אנשים קרובים אליי.

5. ספרים מרגשים.

5 מאכלים שאני הכי אוהבת:

1. ספגטי

2. אפונה

3. שוקיים עוף

4. שוקולד

5. תפוצ'יפס.

5 דברים שאני לא אעשה הפעם:

1. אעביר את הדובי המוזהב, כי הוא רק שלי.

2. לא אעשה את השאלון בבלוג השני, אלא פשוט אעתיק את הקודם.

3. אשאר פה, כי אמא רוצה את המחשב.

4. ביד (טוב, רק אם ממש לא תהיה לי ברירהP:)

5. אצעק על נמרוד שהוא העביר לי שוב את החרא הזה. (טוב.. בעצם... כבר צעקתי...)

5 דברים אני עומדת לעשות:

1. אאעביר את הדובי המוזהב לנמרוד:)

2. אלך לישון

3. אקנה ארטיק כי בא לי.

4. אוכל שוקולד כי זה נחמד.

5. אוציא את דובי כי היא שמנה:)

תודה לכולם.

ועכשיו בכלל כשיש מלחמה וכל העיר מפוצצת, גם אז אתה לא יכול למצוא משהו אחר, כי אתה לא בטוח שאתה רוצה לצאת מהבית ל"מחנה הפליטים". אבל עכישו לעשות מה שמתן תמיד רצה. ללכת לגולדווטר ולהפעיל את האזעקה. אני כבר רואה איך כל תושבי ה"מחנה" מתרוצצים מצד לצד ומנסים למצוא מקלט.

עדכון:

מתן אמר שהם ניסו, אבל לא היו שמה אנשים. זנוץ. אבל היום הם הולכים עם הסקייט. נקווה שלפחות הפעם יהיו שמה אנשים.

אז כמובן שפתאום אני תמיד תמיד תמיד אלך לרכב בשעות הזויות.

כל יום 5 וחצי. כן. והפעם עוד פעם מכתב אופי. נקווה שלא. אין לי כוח לכל החרא הזה.

ופינוקיו עבד לי מעולה ופתאום רועי עולה עליו עושה איתו פתיחות. בן זונה בסדר? בן זונה. הרס לי את כל העבודה הבן כלבה הזה. אני שונאת אותך י'ערס!!!!!!

פוסט שלא צריך להיות פה כי אין לו שום פואנטה.

אבל נו טוב.

אמרנו בלי למחוק פוסטים.

אז יאללה  חבר'ה, לעבודה, לכו תעשו עיניים לבוטנים:)

עידכון:

הדבר שנשמר בסוד משך כל החודש, עד שהכל יהיה בטוח;

כנס טולקינאים באילת.

אילת לא מציעה הרבה אירועים מסוג זה, לדעתי הגיע הזמן להרים כאן פרוייקט תרבותי [לא, לדפוק ראש בגהה-בר זה לא תרבותי], בואו לפגוש עוד אנשים המתעניינים ביצירותיו של טולקין, לדבר, להכיר ולהרחיב את הידע שלכם ושל אחרים בנושא.

הכנס יתקיים ביום שבת ה26 לאוגוסט.

החל מהשעה 12:00 בצהריים באולם הגדול בבית רובין [ליד הספריה העירונית, מול בנק הפועלים].

הכניסה בתשלום סמלי של לא יותר מעשרה שקלים, מה זה בשביל כל מה שיהיה בפנים?

בכנס תתקיים הרצאה של אילן אמינוב "אל תוך ההוביט"

לשאלות טענות מענות ובקשות ניתן לפנות אלי כאן בתגובות או במספר הבא: 052-4782268

הפיצו את השמועה בקרב חבריכם חובבי הפנטזיה ובואו בהמוניכם!

אשמח אם קוראים המתעניינים בכנס ומתכוונים להגיע ילנקקו את הפוסט הזה בבלוגם/אתרם, או אפילו יכתבו בעצמם על הכנס.

זה מועתק מהבלוג של דניאל... אז אל תאשימו אוית בדפיקת ראש בברים וכאלה...

אני משלשלת (סליחה על השיתוף) כבר חודש, כלומר.. מאז שנפרדנו וכאלה...

זה נראה לי תגובת לחץ, תגובה מעפנה ביותר אפשר להגיד. הייית מעדיפה שההרפס יתפרץ לי מאשר שאני אשב כל היום על האסלה ואנסה לחרבן את החיים שלי ללא הצלחה.

עכשיו... כשהם נפרדו חשבתי על זה. וחשבתי הרבה. כמעט הרבצתי לחמישה ילדים קטנים שלא נתנו לגיזמו להשתין בשקט בגלל שחשבתי על זה. והבנתי שאני לא צריכה. כי המשכתי הלאה. אני לא צריכה אותו.

ועכשיו גם דיי הבנתי שאני לא צריכה משיהו, אבל אם יבוא אז... סבבה.

אבל כנראה שהשילשולים לא יפסיקו, כי אני עדיין בלחץ. או עדיין במתח, או עדיין רוצה לפרק מישהו מכות. ככה זה... ככה זה אצל צלע. אני צריכה לסיים את זה. לראות אותם פנים מול פנים ולהגיד להם מה אני חושבת עליהם.

נמאס מהחיוכים, מהמסכות, מאנשים אחרים. זה סתם עושה לי רע.  וזה בטח הגורם לשילשולים. איזה תגובות גוף מוזרות.

אה. כן. יש איזה שאלון 5 כזה.

אין לי כוח לעשות אותו כי שמתי אותו בבלוג השני.

אבל אני אגיד לכם משהו:

1. אני לא סובלת שקרנים

2. אני מאוד חברותית, באמת, אבל אל תרגיזו אותי ואל תוציאו דיבה עלי כשאתם לא מכירים אותי.

3. אני אהיה מוכנה לעשות ולתת בשבילכם הכל, בלי שום תמורה. אבל מאוד אתאכזב אם לא תהיו לצידי כשאצטרך אתכם.

4. אני שונאת צביעות. אם אתם רוצים להגיד לי משהו תגידו אותו. אני אסבול. אני אעלב, אני אפגע, אולי אפילו אבכה, אבל אני מעדיפה שתגידו ל את האמת בפנים.

5. אני מקווה לשמור על קשר עם כל האנשים שבאמת רוצים שאשמור איתם על קשר.

צלע.

1.הגעתי למסקנה שזה דיי דבילי להחליף את הנושא החם כל הזמן ל-"יום ה16 ללחימה", "היום ה458 ללחימה", הבנו שאנחנו במלחמה. פשוט תכתבו:"מלחמה".

לאף אחד זה לא יעזור לדעת כמה זמן אנחנו במלחמה, מספיק יש את ערוץ 1 שמזבל לי בשכל כל ערב עד 12 בלילה ורק עוזר לחיזבאללה לדעת את התוכניות הצבאיות שלנו.

2. זה דבילי לעשות תחרות סוף עונה בסוף אוגוסט כשכל כך חם ובדיוק עכשיו אנחנו במלחמה.

תודה אנחנו באמת לא צריכים את האליפות הזאת, זה כבר עבר, אין התרגשות ואנחנו סתם שמנים.

באמת שלא. רותי את לא חייבת. וממילא אף שופט מחו"ל לא ירצה לבוא לישראל כשיש מלחמה, אפילו אם זה יהיה לבן שמן. אף מאמן לא עד כדי כך מתאבד.

אני רק מקווה שהמלחמה תסתיים עד הסדנא הבאה, כי ממש לא בא לי שיבטלו לי סדנאות בגלל זה.

3. סטוצים- זה ממש דבילי, באמת שכן. אני לא בן אדם של סטוצים, אחר כך אני מתגעגעת יותר מידי, נאחזת קצת בדברים נחמדים שהיו שמה, אבל זהו, מודעת לזה שלא נתראה יותר בערך לעולם... אז למה בכלל להיות עם מישהו שאין לך סיכוי איתו?

זה מה שקורה כשאת צריכה מישהו קבוע, או שאת רוצה קשר, יוצאים רק סטוצים קטנים.. יופי צלע.

4. ישראבלוג- למה?! ככה!! כי זה ממכר, ועד שאת מצליחה למצוא בלוג שפועל כל הזמן ולא עד ה4/2005 לוקח לך שנים.

יש פה יותר מידי אנשים שפתחו יותר מ50 אלף בלוגים ולא כותבים בהם בכלל.

זה לא נחמד. או שיש בלוגים שנתפחים במיוחד בשביל תחרויות. כן. תודה באתר יש מספיק עומס, לא צריך עוד משהו בסגנון. זה לא עושה לי טוב. בגרוש. ולא לאף אחד אחר.

5. ווינדוס- כן זה דבילי, זה איטי, וזה מעצבן לי את החיים. אבל ככה זה כשיאן לך כסף להרחיב את הזיכרון ולשים לעצמך XP. זנוץ.

שמישהו ירביץ לביל גייטס.. בסדר? או שיגנוב לו את הכסף!! כן!! תגנבו לו את הכסף!! ותקנו לי מחשב חדש...חחח...XD

6. עיצובים- לא צריך. באמת. זה דבילי. אבל ככה זה כשאת נקבה מטופשת, וממש משעמם לך אז ב3 בבוקר את מזמינה עיצוב מאנשים ואז כשהם עושים לי את העיצוב את מבינה שזה ממש לא מה שרצית ואין לך כוח ממש אבל ממש אין לך כוח להגיד להם שאת רוצה משהו אחר, אז את מתחמקת ואומרת שאולי את תשימי את זה כי זה ממש לא בסגנון שלך. הו וול. יופי צלע. י'מאכזבת ילדות בנות 13!!

7. קשר מרחוק- באמת שאחד הדברים הכי דביליים, אני לא מסוגלת לא להיות עם החבר שלי כל כך הרבה זמן אני משתגעת. אני חייבת מישהו שיוכל להיות לידי, כל פעם שאני אצטרך אותו, או שאני אצטרך חיבוק.קשר מרחקו זה עמבצן. כבר היה... העדפתי לסיים את זה, וכמה שיותר מהר. לפני שזה ייגמר רע.

8. בוטנים!- לא! בוטנים! הם רודפים אחריי! לכל מקום! בחלומות שלי! מאחורי! כן, הנה אחד! הוא עושה לי עיניים! לא אני לא רוצה בוטן:(

9. עיריית אילת- הם שמו בבתי הספר התיכוניים באילת את כל מי שלא היה לו כסף לשלם למלון במשך כל תקופת המלחמה. אבל מה. הם שמו בכניסה לבתי הספר שלט האומר: "מחנה פליטים מהצפון".

כאילו מה?! אנחנו בשואה?! מה זה מחנה פליטים?! רק איליתם יכולים לחשוב על זה. זנוץ.

10. קוקי- הסוס הכי דביל שהכרתי. בחיי.

א. הוא בולע אוויר, פלא שהוא לא חלה עדיין בקוליק אוויר.

ב. הוא לא נותן שייגעו לו ברגליים האחוריות וכל הזמן מנסה לבעוט.

ג. כשרוכבים עליו אז אם לא בא לו הוא מתחיל לרוץ כמו משוגע בכל המגרש ורק מישהו ממש חזק או שממש יוגע לרכב יוכל לעצור אותו.

ד. הוא שמן.

השפה שלי מיובשת כבר חודשים, אבל אני שונאת לובאלו... אז אני לא שמה ואני סתם מקלפת את השפה התחתונה שלי. זה לא נעים בכלל.

אז היום מאכילים, מחזירים את הפיינטית, אם אני לא חוזרת תדעו שהיא פירקה לי את הצורה בזמן שהיא ניסתה לברוח ממני כדי לא להכנס לתא. הכלבה. שונאת פיינטית. ואני מתגעגעת לאלע! (לא קשור אבל אני מתגעגעת לאלע!)

אה. כן ברשימה, תוסיפו גם את משי. כי היא פיינטית.

אז. אתמול הייתי בסרט. שודדי הקריביים עוד פעם. עכשיו תירס אצלי. כיף חיים:)

אתמול הייתי בכוללת. החבר'ה מבית עמק באו להיות שמה. איכשהו מצאתי את  עצמי עם אלמוג משוטטת ברחבי הקיבוץ, מנסה לעלות לע הגג של חדר אוכל אבל מפחדת כי יש פחד גבהים אז לא עולים. חע! ובכל מקרה. הוא נתן את המפסר, מספר שגוי. זה היה צפוי. רחוקים מידי. ואני סתם עילגת.

אה. כן. ולהגיד שלא חשבת שיקרה משוה. מהרגע שראית אותי היית חם עלי קטיושות0__O

אבל היי.. העיקר שהיה נחמד.

ראיתי את עדיד@!!! את עדיד!!! אההההה! אני רוצה עוד פעם!!!1

ןוהיא באה לקיבוץ!! ב6.8!! אני אוהבת אותך עדיד!

מסר לאומה מפי תירס:

הזונות לשלטון!

אביב גפן מלך!

היהודים הם חיי!

תסגדו להם!!

לא.לא ידידה של אף אחד.סתם עוד אחת שנשכחת מלבו של אדם ברגע שהלכה. חשבתי שאולי אני באמת אוכל להיות שלמה עם עצמי. ועם אנשים מסויימים. אולי, אולי עידן הוא ההגדרה הכי מאתימה. אבל זה לא יודעת. זה אחר. זאת צלע. צלע כבר לא רוצה אף אחד לידה. היא רוצה להיות עם מישהו. אבל עם אף אחד. אני רוצה לראות את כל האנשים שלי ולא לראות אף אחד. אני רוצהלקבל חיבוק, אבל לא רוצה שייגעו בי. אני רוצה להיות עם מישהו אבל שהוא יילך ממני ברגע שיגמור. אז אני רוצה. אני רוצה הרבה דברים, יותר מידי דברים.

אז. כן. יש לשי יומולדת. מזל טוב שי. החלטתי שאם אמא תרשה צלע כן תלך למסיבה של שי. למרות שהיא ידועת שהיא תבכה. אפילו אם לא בפנים שלהם. אני יודעת שאני אתאכזב. שאני אצרח. שאני אבכה. שאני ארגיש נחותה. שאני אפגע. אבל ככה אני. מזל טוב. יומולדת שמח. העיקר לשמח את הבן אדם שאת אוהבת. העיקר לעשות לו טוב. להראות ששום דבר לא קורה. שאת כבר עברת. אבל ברגע שתראי אותה את יודעת שאת תפרקי אותה מכות. ואם הם עוד יהיו ביחד, לידך. כן את יודעת את זה. אבל את בכל זאת עושה את זה. זה מה שקורה כשאת נקבה מטופשת. כשאת מנסה להיות מה שאת לא. שאת מנסה לשמח. ולהיות הטובה. וכולם מחזירים לך במטבע ההפוך. באמת שאני מנסה להיות רעה. אבל אני לא כלבה. אני לא מסוגלת. אני לא רוצה שהפרצוף האמיתי שלי ייחשף ביומולדת הזאת. אני רק מקווה שיהיה לי לאן לברוח לפני שיהיה מאוחר מידי.

כותבת יותר מידי. אבל צריך לדעת. צריך שיידעו. לא? בשביל מה כותבים פה? אם לא בשביל שיידעו. אני רק חושבת על התגובה של כולם. אני יכולה לכתוב פה קללות על כל מי שקורא פה. אבל אני לא אעשה את זה כי יש לי כבוד. אני רק אגיד שאני שונאת אנשים פחדנים. אנשים שבמקום להגיד בעצמם הם שולחים שליחים. כדי למנוע מעצמם אי נעימויות. אז שולחים מכתב, לא. בעצם שולחים את הרכזת תושבים שתודיע שלא רוצים את הכלב. אז אני שונאת פחדנים, תמיד שנאתי כאלה. זה אומר שאני שונאת את עצמי. על זה שנאי מפחדת להמשיך הלאה. על זה שאני מפחדת לעשות משהו עם הסוסים שייגרום לי ליפול, או למות. אני מפחדת מאנשים. מאנשים מסויימים, אני מפחדת להרים את הראש ולהביט לאנשים בעיניים. מפחדת להשתמש בעצמי כדי להשיג את המטרות שלי. אני שונאת את עצמי על היותי פחדנית.

אחרי עשרה ימים של אוכל לא מסודר. אני הולכת לאכול אוכל של חדר אוכל. כלומר אוכל מגעיל ומלא שמן. אבל זה מה שצריך לעשות. כי אמא מבקשת מאוד יפה. אז. בתאבון לי.