תני לדברים לגעת

גשם בחוץ אז סגרתי את כל החלונות, והמזגן על שלושים מעלות, ומזגתי ייגר כי אני לבד.

שירים אקראיים בתפזורת כוחנית של מה שהגורל רוצה לשים לי באוזניים,

 מסרים סמויים שצעקתי לעצמי מקבלים לחן משתנה.

שלוק מים, ועוד צ'ייסר וסיגריה וזה רק כי אני לבד.

פתאום אני אוהבת את הצורה של כפות הידיים שלי, אתה כבר לא תאמר מילה.

תיכף החורף הזה יסגיר אותי לגמרי, שותה איתו כל ליטר של תשוקה-

 אל מי שאני. כל ליטר של מי-שמיים מקפיאים, מחבקת את הרוח ונושמת את האבק.

אז אימצת לעצמך שיק שגדול עליך בחצי מידה- או קצת יותר.

לאף אחד זה לא אכפת-אז מה זה משנה?

הנה עוד צלצול שלא מגיע, הנה געגוע מיותם.

הנה עקבות של לילה לא נגמר, בתוך הראש-הוא לא נגמר.

תרגום עילג לשיר בנאלי שתופס לי את הראש, כובל מחשבותיי.

מה ל ע ז א ז ל כבר ניסיתי להגיד?

לא קוראת בין השורות, לא רוקמת תחפושות,

לא בניתי לך בית מלגו ואמרתי 'בוא לנשום'.

פתאום אתה אומר לעצמך-

'כבר לא קונים אינטימיות במכולת'

ובכל זאת, אתה בודק, ומשווה בכל העיר מחירים-

רוכן אל הקופאית ואומר 'אפשר בשלושה תשלומים?'

גחמות קטנות יקרות מפז-

תשלם, תשלם.