| |
"השמש שלי שוקעת כדי לזרוח שוב", רוברט בראונינג
"ולמרות האכזבה שלקחה לנו הכל, אם רק תביט סביב - תבין שאין לאן ליפול..." |
| 6/2010
לכתוב. לנשום. לכתוב.
מתאים לי כל כך להגיע לפתח תקוה ולנסוע בקו 66 לים, במיוחד ורק כדי לנשום. אבל אני לא עושה את זה, לא הפעם בכל אופן.
אז אני כותבת, שזאת תמיד האופציה היעילה ביותר לפרוק מתחים ואת הכעסים על העולם (וגם על עצמי)
אי אפשר שלא להיות חכם מספיק כדי להבין שהכל מלמעלה, והכל בסופו של דבר בא לעשות לנו סוף - והתחלה מחדש, לגמרי מחדש. להתחיל מכלום.ֿ
בחודש שעבר ביטלו למרק את הכרטיסי אשראי. לקחנו הלוואות. אני כבר לא קונה בלי קופר , ובאמת משתדלת לחסוך.
יש לנו חובות להוט, אורנג' ואפילו כביש 6. זה בסדר, הכל ישולם עוד החודש.
הצלחתי להבהיר למרק שלביטול כרטיסי האשראי יש גם משמעות חיובית בחיינו. לצאת מהמינוס, להשאר רק בפלוס. זה כבר טוב.
האוטו שלנו צריך לעבור טסט, כבר בחודש שעבר הוא היה צריך לעבור אותו, אבל הבעיות הכלכליות מנעו מאיתנו ובכל נסיעה מחדש פחדנו פחד מוות שהמשטרה תתפוס אותנו, במזל - זה לא קרה.
אתמול מרק שם לב לרעשים מוזרים באוטו, והיום הגרוע מהכל קרה.
אני מרגישה כאילו בנאדם מת. כי האוטו מת. והוא הרבה יותר מחבר טוב . החיים שלנו היו תלויים כמעט באוטו. נסיעות לים המלח, נסיעות לאילת, נסיעות לדרום, נסיעות לצפון, נסיעות למשפחה שלי, נסיעות לעבודה... הכל מתחיל ומסתכם במכונית האהובה שלנו.
ב-15 לחודש. כשהחיוב של האשראי החודשי יתחדש, תכננו לנסוע ולעשות בשעה טובה טסט לאוטו, אבל כנראה שזה כבר לא יקרה.
היום האוטו נתקע למרק בדרך לעבודה. הקלאץ' הלך. הסיפור התחיל מ1,500 ש"ח. אחר כך המוסכניק התקשר למרק ובישר לו שגם ה"מזלג" של האוטו לא בסדר, הצינור מים לא בסדר ושיש סדק ב"קיר המרכזי" של האוטו (ממתי יש קירות לאוטו?)
כל זה מסתכם בלפחות 3,500. רק האגרת טסט עולה 850. תוסיפו לזה את הבעיות שימצאו בטסט - בטוח שיגידו שמשהו לא בסדר, זה יוצא שאנחנו נשלם יותר מ4,000 ש"ח על אוטו שמרק קנה ב5,000 ש"ח.
וככה הסכמנו שתם עידן האוטו. אנחנו נודיע למשרד הפנים שאנחנו מוותרים על הרכב ומוסרים אותו לפירוק.
נשאלת השאלה, ביש מזל- או חסכון בכסף?
מה שבטוח, שהחיים שלי יהיו כעת הכי קשים בעולם. לא רק שכל החיים שלי הורגלתי לנסיעות במכונית (נכון שלשירות הלאומי הייתי נוסעת באוטובוסים, אבל למשפחה תמיד היה רכב..)
כעת אני גם רחוקה מהם, גרה בעיר אחרת, יותר משעה נסיעה באוטובוס כל כיוון.
אבל אני אתרגל, נכון?ֿ
עכשיו גם יש לי תירוץ עצמי להתחיל באמת ללמוד נהיגה על אופנוע, לא שהפסקתי לרגע לחשוב על מימוש הפנטזיה, אבל כל הזמן דחיתי..וכעת יש לי את המציאות מול העיניים שמוכיחה לי שהגיע הזמן,
בינתיים - צריך להתחיל התחלה.
ולפני זה, לעשות לכל מה שצריך סוף.
תודה על המקום הזה.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
~מישהי אמיתית~