לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


לדמיין את האושר

כינוי: 

בת: 35





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2018

חופש במשרה מלאה


חודש שני לאבטלה

 

המילואימניק התקשר אליי בתחילת השבוע והזמין אותי אליו הביתה ולטיול בסביבה. זה הפתיע אותי מאוד, לא ציפיתי לקבל הזמנה כזו ממנו בגלגול החיים הנוכחי. "הבית יהיה ריק" הוא מסביר. אני מסכימה מיד ומתרגשת מהרעיון שבקרוב אבקר אותו בבית שלו, במקום הפרטי והאינטימי שכל כך הרבה מבקרים מהמילואים וממקומות אחרים כבר ראו, ואני עדיין לא. 

כל הדרך הארוכה והמפותלת עד למושב שלו עוברת עליי בנוף ירוק ובהתרגשות, שהנה, תיכף זה קורה. וכשאני שם, הוא יוצא אליי ואנחנו חוזרים להעמיד פנים שבאתי לראות את המקום ליומולדת 60 לאבא שלי. הוא עושה לי סיור בחלקת גן העדן שלו, ובכל מתחם האירוח המפואר שראיתי עד כה בתמונות. מהמרתף, הגינה והבריכה דרך כל סוגי החדרים עד לחדר העליון המושקע. שם אנחנו נשכבים על המיטה ונצמדים. אני אוהבת את המבט שלו בעיניים כשאנחנו יחד, אני מכירה אותו נורא אסרטיבי וחברמן בחברת אנשים, והמבט שלו עכשיו כל כך רגיש, פגיע ונדיר. כמו לצפות בליקוי חמה או בכוכב נופל. הוא מנסה לענג אותי ואני מכוונת אותו לדברים המוכרים שעושים לי נעים. הוא מלטף אותי בעדינות, מלקק את הפיטמות ועושה לי נעים וטוב. ובכל זאת אני לא גומרת, ואני יודעת שהעובדה הזו מטרידה את מנוחתו. 

אחרי שהוא גומר עלי, אנחנו נשכבים שוב צמודים על המיטה. אני שואלת אותו אם יצא לו כבר להנות מהחדרים היפים במתחם, והוא מודה שלא. אני מברכת אותו ב"מזל טוב" ושנינו צוחקים. מתלבשים ויורדים חזרה לבית לשתות תה. אנחנו מתיישבים בשולחן המטבח ומפטפטים. על מעשיי באבטלה, על חיפושי עבודה בתחום החברתי במקום ההנדסי. בין לגימה ללגימה פתאום נכנס לבית הבן המתבגר שלו, והוא מציג אותי לפי התוכנית. שאנחנו מכירים מהצבא, שלא התראנו מאז שהשתחררתי מהסדיר, שבאתי לראות את המקום ליומולדת של אבא. "תראה איך היא נראית קטנה, היית מאמין שהיא בת 28 ונשואה?"

 

אני באמת לא יודעת מה הבן שלו חושב, אבל לי זה היה נראה מחשיד הניסיון הלא מוצלח להציג אותי באור תמים. אנחנו מפטפטים קצת והוא הולך לשחק ולהאכיל את הכלבים.

 

אנחנו יוצאים לטיול ג'יפ במסלול שבקירבת הבית שלו. יורדים את ההר, עוברים ביערות ירוקים וכרמים. הרוח חזקה בפנים, הירידות בהר מקפיצות את הגוף והופכות את הלב, השמש מרקדת מעלינו. הכי חופש שיש. כל הדרך מלאה בפריחה סגולה של טימין והוא עוצר להריח ולקטוף לי ענף. אנחנו עוצרים ליד הכרם והוא מצלם אותי. הוא עוצר ביער ואנחנו מקשיבים לשקט ולשלווה. כמה כיף לי איתו, כמה אני מרגישה חופשיה איתו. כמה אני מתגעגעת אליו.

 

חבל שצריך לשקר ולהסתיר.

 

-

 

למחרת הלכתי לבקר את המקצוען מהעבודה האחרונה שעזבתי. אחרי הרכיבה הקבוצתית והשייק אצלי בדירה, הוא הזמין אותי לבקר אצלו במושב הסמוך. אז היום קפצתי סופסוף לבקר. הוא קידם את פני בחיבוק, עשה לי סיבוב בבית וסיפר על הפרוייקטים והשיפוצים שהספיק לעשות בשנים המועטות מאז שעברו אליו. אנחנו מתחילים בחדר של הבכור והוא עושה בינינו היכרות. אח"כ אנחנו עושים סיבוב בגינה ובין עצי הפרי ששתל בה. האווירה נעימה ופתוחה, כל-כך שונה מהחוויות של אתמול. אנחנו מפטפטים, מקפיצים תיק לבת שלו שנמצאת אצל חברה, אוספים את הקטן מהגן. אני מציירת לקטן "קעקוע" של ברק על היד והוא מתלהב. הגדול בחדר עם חבר על המחשב והם מראים לי את ערוץ היוטיוב שלהם, אני שואלת שאלות על הפוטושופ, על תוכנת הוידאו והם עונים בכיף. ממש נחמד לי שם.

אנחנו ממשיכים לפטפט כשהקטן צופה בתוכנית בטלוויזיה. על ילדים, על החופשה הזוגית האחרונה שנגמרה מוקדם מהצפוי, על העייפות ההורית, על הבילויים בהכשרות הארוכות בחו"ל. אני חושבת ביני לבין עצמי אם הזוגיות הפתוחה עם הבן זוג שלי תעזור לנו בנקודות השחיקה של זוגיות עם ילדים שעוד לפנינו. 

 

בנסיעה חזור אני עוברת שוב על פני גן השעשועים הגדול של המושב ונזכרת בבחור החדש שלי.

 

 

הבחור החדש הזמין אותי להיפגש אחרי הפעם האחרונה שנפגשנו לחצי שעה באוניברסיטה. הוא עשה לי אז סיבוב קטן במעבדה שלו, ואיפה שהוא מבלה את מרבית יומו. הפעם נפגשנו לכמה שעות באחת השכונות המגניבות שיש לעיר הזו להציע. שוטטנו ברחובות הצבעוניים, עלינו על גשר, אכלנו עוגה טבעונית וסיידר אלכוהלי בבית קפה אינטימי. הוא מראה לי תמונות אירופאיות של הפרחים הראשונים שאחרי השלג. אני מראה לו תמונות שלי בעלי תאנה שאני וחברה צילמנו בשבת שקטה ושובבה באוניברסיטה.. אנחנו מתחילים ללכת לכיוון הבית ועוצרים להתחבק בהתפצלות. החיבוק הזה מעורר את שנינו אחרי ערב שלם שנמנענו ממגע קרוב מידי במרחב הציבורי. החיבוק ארוך והמכוניות שעוצרות לידנו ברמזור מפריעות לאינטימיות, והוא מציע להיכנס לגן שעשועים הסמוך. אני מתחילה לטפס במדרגות המגלשות, קומה ועוד קומה, והוא אחרי. אנחנו נעצרים בקומה האחרונה, מוסתרים על ידי המגלשות והחשיכה והשקט של שתיים או שלוש בלילה. וזה לגמרי מספיק לנו כדי להשיל עכבות, להתחבק בתשוקה, להתנשק, ללטף בעדינות, ללטף חזק, להוריד בגדים. לשכב במגלשה עם הראש לאחור ולאחוז בידיות שלה עם הרגליים כשהוא מעליי מוציא ממני קולות הנאה, זו לא חוויה ששוכחים. 

 

 

נכתב על ידי , 15/5/2018 19:12   בקטגוריות בחור חדש, חופש, טבע, יחסים פתוחים, מילואימניק, עונג  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאישה לויתן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אישה לויתן ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)