|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
בין שני גברים וחברה
הקשר עם הבחור החדש, שכבר לא כל כך חדש, הולך ומתהדק. אנחנו מסתובבים יחד בפסטיבל ריקודים והופעות בעיר, אוחזים ידיים ומתחבקים בפומבי. קשה לי לא לגעת בו, לנשק ולחבק אותו כשהוא כל כך קרוב אליי. אנחנו רוקדים אחת עם השניה בלי לראות את העולם סביבנו, שקועים עמוק בחוויה וזה בזו. אבל אז אני פוגשת חברה, שמכירה גם את הבן זוג. היא כותבת לי בהודעה שזה לא עניינה, אבל האם היא יכולה לשאול? ואני עונה שבטח, אני והבן זוג בזוגיות מאפשרת, והיא פולטת אנחת רווחה וירטואלית.
אחרי השוטטות בין כל האנשים אנחנו הולכים לדירה שלו למצוא פינה שקטה ואינטימית יותר. הוא מפשיט אותי ומשכיב אותי על מיטת העיסויים ומתחיל להכיר את הגוף שלי. עובר ומעסה כל חלק בגב, בכתפיים וברגליים. בחלק מהזמן זה נעים, בחלק מהזמן כואב וברוב הזמן אני פשוט ישנה מרוב עייפות. אני מתעוררת מפעם לפעם לתוך כאב פתאומי וחוזרת לישון. בסוף העיסוי המקיף אני כועסת על עצמי שנרדמתי ולא הייתי קשובה למגע שלו ולכל ההשקעה מההתחלה ועד הסוף. אני מבקשת שישכב לידי ומחבקת אותו.
אח"כ קופצת ממנה ומתחילה לנשק וללטף בטירוף כל חלק בגוף המדהים שלו. אלוהים כמה שהוא מהמם ויפהפה! כמה שאני אוהבת את הכתפיים הרחבות, החזה המוצק והשרירים. איך אפשר להפסיק ללטף לו את הבטן ולנשק אותה, לא מצליחה להפסיק. אני אוכלת אותו בכל החושים שעומדים לרשותי: מלקקת וטועמת עם הלשון, נדהמת מהגוף והפנים הערומות שלו שמשתקפים לי בעיניים, נמסה מהמגע בגוף שלו, מתענגת מהקול המתענג שלו... שלא יגמר לנו הלילה, בבקשה
בבוקר הבן זוג אוסף אותי ממנו ואנחנו נוסעים לקניות וסידורים ועניינים שבשיגרה.
-
אני מתגעגעת לבחור החדש כל כך, מכורה אליו וללילות איתו.
השבוע הוא שלח לי הודעה שהוא בבי"ח עם שבר בעקבות תקרית תוקפנית לא נעימה. למחרת נסעתי לבקר אותו ולהיות איתו שם. נסעתי לבקר אותו שוב אחרי הניתוח שעבר בהצלחה. כל כך כאב לי לשמוע על זה ולראות אותו עצוב ושבור בבי"ח, אבל הוא אמר שאני נותנת לו אנרגיות וגורמת לו להרגיש יותר טוב. היה לנו טוב לעמוד בשמש הנעימה של הבוקר ולהתחבק. ליטפתי לו בעדינות בעדינות את הלחי הפגועה ונישקתי נשיקות קטנות קטנות על כל חלק בה. העברתי לו אנרגיות חמות של אהבה וריפוי, כמו שהוא היה עושה לי.
- - -
החברה העתודאית מהתואר השתחררה החודש מהצבא. אני פוגשת אותה בפאב, כשהיא נכנסת לבושה בחולצה אדומה מחמיאה ואודם. השיער החלק והארוך ארוך שלה מכסה את הגב ומוסיף לקסם והזוהר שאופפים אותה. אבל היא מספרת לי דברים הפוכים לגמרי ממה שאני רואה מולי. על תחושת הזיקנה מול בנות 18 בשירות, על הציפייה של אחרים ממנה להתחתן כי היא כבר בת 25 ונמצאת בזוגיות ארוכה. שהיא רק רוצה לצאת, לרקוד, להנות לטייל בעולם אחרי 4 שנים עמוסות של תואר ושנתיים מלאות בצבא. על הזוגיות הכבדה שקצת מכבה אותה מההיי שהיא נמצאת בו עכשיו. על הקשיים בבית. על בחור כלשהו שהתחיל איתה והוא עשה לה להרגיש משהו שלא ציפתה.
אני מקשיבה לקושי ולעצב שנאגרו בתוכה זמן רב ועכשיו מתפרצים החוצה בדמעות ואני מתחילה לדמוע איתה גם. קמה ומחבקת אותה חזק חזק, את הבחורה הצעירה והמהממת הזו. אני אומרת לה שכל התחושות שלה לגיטימיות לגמרי, שאחרי כל כך הרבה שנים של חישוב והצבת מטרות לעתיד הרחוק, צריך לחשב דברים מחדש ולבדוק אם זה עדיין רלוונטי לכאן ועכשיו. מעודדת אותה לחקור ולנסות מה עושה לה טוב ומה לא, לתת לעצמה לחיות את הרגע ולהבין מה חשוב עכשיו.
אני משתפת אותה בזוגיות הראשונה שהתפתחה בצבא, על הקושי והדברים שהיו חסרים לי במערכת יחסים הזו, שבסופו של דבר נגמרה, אבל לקחתי הלאה מה חשוב לי שיהיה במערכת יחסים הבאה שבשום אופן לא אוכל להתפשר עליו. משתפת אותה בתקרית עם המילואימניק שהתחיל איתי והצית בי תחושות שלא ציפיתי להרגיש כל זמן שהייתי בזוגיות ההיא וקצת עירער אותי.
אבל הוא גם מאוד העצים אותי ועודד אותי עם הפסיכומטרי והתואר, וגם בכלל. סיפרתי לה שהוא פוגש הרבה חבר'ה צעירים ומדבר איתם על התוכניות לעתיד ועוזר להם ויכול להיות שיעשה לה טוב לפגוש אותו ולהתייעץ איתו. קבעתי איתה שנקפוץ אליו לטיול ושיחה
- - -
הדיבורים עליו עשו לי להתגעגע. מאז המילואים האחרונים דיברנו פעמיים אבל עכשיו אני מתגעגעת ורוצה לראות אותו שוב. הוא אוסף אותי כרגיל מהרכבת ואנחנו מתחילים בנסיעה אינסופית בשבילים ובהרים עד למקום מבודד שאפשר לחבק וללטף בלי מעצורים. לפחות עד שהטלפון קוטע את התחושה הנעימה, והוא נאלץ להוציא את היד המענגת שלו מהתחתונים שלי כדי לענות. אני מורידה את התחתונים ונשארת עירומה מתחת לחצאית הפרחונית המתנפנפת, וכיף לי החופש.
הוא משתגע מהגוף שלי ומהפנים, קצת כמו שאני משתגעת מהבחור החדש והמהמם. הוא אומר שעכשיו הגוף שלי בשל ומלא ומהמם יותר מהשנים שבהם הייתי רזה יותר. אני מסכימה איתו לחלוטין, לא אהבתי את הגוף שלי בתקופות הרזון והעצמות הבולטות. וכמוהו, אני גם נהנתי להביט בגוף שלי במראה ולגעת בו.
מכונית עוברת לידנו והוא מחליט לקחת אותנו למקום שקט יותר. בדרך על הכביש אני מושכת את היד שלו אל בין הרגליים שלי ונותנת לו להשתגע מהרטיבות. אנחנו יורדים את ההר עד לאפיק הנחל היבש, הוא קוטף לי תאנים מהעצים שלאורך השביל וענף טימין ריחני במיוחד, בדרך למעלה אני שואלת אותו אם הוא התרגל לנוף או עדיין נהנה ממנו כל פעם מחדש, והוא עונה שהוא לא התרגל, שהנוף הזה מדהים והשקיעות מרהיבות. בעמדת התצפית אנחנו עומדים מחובקים ומתבוננים בקסם שנפרש תחתינו. הוא מצלם אותי עוד כמה תמונות לאוסף הטיולים שלנו.
אנחנו מוצאים שקט בשביל צדדי ועוברים למושב האחורי. הוא מלקק אותי בעדינות ומכניס ומוציא אצבעות, מענג אותי עד שאני לא יכולה ומבקשת ממנו שיכנס אלי, עמוק לתוכי. וככה אנחנו נעים ונצמדים ונהנים ומתרחקים עד שהוא גומר ומשהו בו נרגע לכמה שניות מהתזזתיות והשליטה בחיים. אלו רגעים של חסד וחיבור שקט ועמוק.
-
בדרך הלוך וחזור אנחנו מפטפטים. אני מספרת לו על העבודה הטיפולית החדשה. הוא מספר לי שיש לו שתי תמונות בראש מהפעם האחרונה שנפגשנו: אותי רוקדת עירומה בצימר, ואותי שוכבת על הבטן עם רגליים פסוקות ומזמינות. אני מספרת לו על הטלפונים והשאלות והדרישות של אמא שלי לנכד. הוא שואל אם אני ממשיכה להיפגש עם הבחור החדש, ואני עונה שכן. הוא מספר לי על השבילים וההרים שטיילנו בהם. אני מספרת לו קצת על החברה המבולבלת מהתואר ואם אפשר שנבוא שתינו לטיול והוא אומר למה לא, תבואו שתיכן, זה נראה יותר טוב אם באות חברות. הוא מספר שהבת שלו התחתנה עם בת-הזוג שלה, ושהוא לא הלך לחתונה. אנחנו מדברים על זה, ומחליטים שלא תהיה בינינו הסכמה בנושא הזה כנראה אף פעם.
אני מתגעגעת אליו שוב
| |
חופש במשרה מלאה
חודש שני לאבטלה
המילואימניק התקשר אליי בתחילת השבוע והזמין אותי אליו הביתה ולטיול בסביבה. זה הפתיע אותי מאוד, לא ציפיתי לקבל הזמנה כזו ממנו בגלגול החיים הנוכחי. "הבית יהיה ריק" הוא מסביר. אני מסכימה מיד ומתרגשת מהרעיון שבקרוב אבקר אותו בבית שלו, במקום הפרטי והאינטימי שכל כך הרבה מבקרים מהמילואים וממקומות אחרים כבר ראו, ואני עדיין לא.
כל הדרך הארוכה והמפותלת עד למושב שלו עוברת עליי בנוף ירוק ובהתרגשות, שהנה, תיכף זה קורה. וכשאני שם, הוא יוצא אליי ואנחנו חוזרים להעמיד פנים שבאתי לראות את המקום ליומולדת 60 לאבא שלי. הוא עושה לי סיור בחלקת גן העדן שלו, ובכל מתחם האירוח המפואר שראיתי עד כה בתמונות. מהמרתף, הגינה והבריכה דרך כל סוגי החדרים עד לחדר העליון המושקע. שם אנחנו נשכבים על המיטה ונצמדים. אני אוהבת את המבט שלו בעיניים כשאנחנו יחד, אני מכירה אותו נורא אסרטיבי וחברמן בחברת אנשים, והמבט שלו עכשיו כל כך רגיש, פגיע ונדיר. כמו לצפות בליקוי חמה או בכוכב נופל. הוא מנסה לענג אותי ואני מכוונת אותו לדברים המוכרים שעושים לי נעים. הוא מלטף אותי בעדינות, מלקק את הפיטמות ועושה לי נעים וטוב. ובכל זאת אני לא גומרת, ואני יודעת שהעובדה הזו מטרידה את מנוחתו.
אחרי שהוא גומר עלי, אנחנו נשכבים שוב צמודים על המיטה. אני שואלת אותו אם יצא לו כבר להנות מהחדרים היפים במתחם, והוא מודה שלא. אני מברכת אותו ב"מזל טוב" ושנינו צוחקים. מתלבשים ויורדים חזרה לבית לשתות תה. אנחנו מתיישבים בשולחן המטבח ומפטפטים. על מעשיי באבטלה, על חיפושי עבודה בתחום החברתי במקום ההנדסי. בין לגימה ללגימה פתאום נכנס לבית הבן המתבגר שלו, והוא מציג אותי לפי התוכנית. שאנחנו מכירים מהצבא, שלא התראנו מאז שהשתחררתי מהסדיר, שבאתי לראות את המקום ליומולדת של אבא. "תראה איך היא נראית קטנה, היית מאמין שהיא בת 28 ונשואה?"
אני באמת לא יודעת מה הבן שלו חושב, אבל לי זה היה נראה מחשיד הניסיון הלא מוצלח להציג אותי באור תמים. אנחנו מפטפטים קצת והוא הולך לשחק ולהאכיל את הכלבים.
אנחנו יוצאים לטיול ג'יפ במסלול שבקירבת הבית שלו. יורדים את ההר, עוברים ביערות ירוקים וכרמים. הרוח חזקה בפנים, הירידות בהר מקפיצות את הגוף והופכות את הלב, השמש מרקדת מעלינו. הכי חופש שיש. כל הדרך מלאה בפריחה סגולה של טימין והוא עוצר להריח ולקטוף לי ענף. אנחנו עוצרים ליד הכרם והוא מצלם אותי. הוא עוצר ביער ואנחנו מקשיבים לשקט ולשלווה. כמה כיף לי איתו, כמה אני מרגישה חופשיה איתו. כמה אני מתגעגעת אליו.
חבל שצריך לשקר ולהסתיר.
-
למחרת הלכתי לבקר את המקצוען מהעבודה האחרונה שעזבתי. אחרי הרכיבה הקבוצתית והשייק אצלי בדירה, הוא הזמין אותי לבקר אצלו במושב הסמוך. אז היום קפצתי סופסוף לבקר. הוא קידם את פני בחיבוק, עשה לי סיבוב בבית וסיפר על הפרוייקטים והשיפוצים שהספיק לעשות בשנים המועטות מאז שעברו אליו. אנחנו מתחילים בחדר של הבכור והוא עושה בינינו היכרות. אח"כ אנחנו עושים סיבוב בגינה ובין עצי הפרי ששתל בה. האווירה נעימה ופתוחה, כל-כך שונה מהחוויות של אתמול. אנחנו מפטפטים, מקפיצים תיק לבת שלו שנמצאת אצל חברה, אוספים את הקטן מהגן. אני מציירת לקטן "קעקוע" של ברק על היד והוא מתלהב. הגדול בחדר עם חבר על המחשב והם מראים לי את ערוץ היוטיוב שלהם, אני שואלת שאלות על הפוטושופ, על תוכנת הוידאו והם עונים בכיף. ממש נחמד לי שם.
אנחנו ממשיכים לפטפט כשהקטן צופה בתוכנית בטלוויזיה. על ילדים, על החופשה הזוגית האחרונה שנגמרה מוקדם מהצפוי, על העייפות ההורית, על הבילויים בהכשרות הארוכות בחו"ל. אני חושבת ביני לבין עצמי אם הזוגיות הפתוחה עם הבן זוג שלי תעזור לנו בנקודות השחיקה של זוגיות עם ילדים שעוד לפנינו.
בנסיעה חזור אני עוברת שוב על פני גן השעשועים הגדול של המושב ונזכרת בבחור החדש שלי.
-
הבחור החדש הזמין אותי להיפגש אחרי הפעם האחרונה שנפגשנו לחצי שעה באוניברסיטה. הוא עשה לי אז סיבוב קטן במעבדה שלו, ואיפה שהוא מבלה את מרבית יומו. הפעם נפגשנו לכמה שעות באחת השכונות המגניבות שיש לעיר הזו להציע. שוטטנו ברחובות הצבעוניים, עלינו על גשר, אכלנו עוגה טבעונית וסיידר אלכוהלי בבית קפה אינטימי. הוא מראה לי תמונות אירופאיות של הפרחים הראשונים שאחרי השלג. אני מראה לו תמונות שלי בעלי תאנה שאני וחברה צילמנו בשבת שקטה ושובבה באוניברסיטה.. אנחנו מתחילים ללכת לכיוון הבית ועוצרים להתחבק בהתפצלות. החיבוק הזה מעורר את שנינו אחרי ערב שלם שנמנענו ממגע קרוב מידי במרחב הציבורי. החיבוק ארוך והמכוניות שעוצרות לידנו ברמזור מפריעות לאינטימיות, והוא מציע להיכנס לגן שעשועים הסמוך. אני מתחילה לטפס במדרגות המגלשות, קומה ועוד קומה, והוא אחרי. אנחנו נעצרים בקומה האחרונה, מוסתרים על ידי המגלשות והחשיכה והשקט של שתיים או שלוש בלילה. וזה לגמרי מספיק לנו כדי להשיל עכבות, להתחבק בתשוקה, להתנשק, ללטף בעדינות, ללטף חזק, להוריד בגדים. לשכב במגלשה עם הראש לאחור ולאחוז בידיות שלה עם הרגליים כשהוא מעליי מוציא ממני קולות הנאה, זו לא חוויה ששוכחים.
| |
חופש במשרה מלאה
שבוע ראשון לאבטלה.
המילואימניק מתקשר אלי ישר בתחילת השבוע, הוא יודע שאני פנויה עכשיו בבקרים ואנחנו קובעים לטייל. אני מתכוננת כמו לטיול שנתי: מכנסיים ארוכות, נעליים סגורות, מלא מים והרבה מצב רוח טוב. הוא אוסף אותי מהרכבת ואנחנו נוסעים לטבע נסתר. אני נורא רוצה לטייל דרך הרגליים, אבל הוא מעדיף לעלות את ההר עם הג'יפ. וככה אני נזרקת מקצה לקצה ומחייכת עם כל היטלטלות בדרך למעלה.
ולמעלה אנחנו מגיעים לנקודת תצפית מושלמת וריקה מאדם בשעות הבוקר באמצע שבוע של אחרי פסח. מהר מאוד אני משילה מעלי את הבגדים ומפקירה את גופי לשמש נעימה, לרוח קרירה ולמגע האדמה והאבנים. הוא מצלם אותי ערומה למזכרת של חופש וטבע. אנחנו מתחבקים, מפטפטים, צוחקים ונשכבים על האדמה אל מול נוף קסום. טוב לי להרגיש אותו כל כך קרוב אלי, ללטף את הגוף שלו שנעשה לי כבר יותר מוכר מפגישה לפגישה. אנחנו שוכבים בסוף על הארץ ומתכסים מחובקים יחד בשק שינה עם הפנים לשמים. השמש יוצאת מבעד לעננים ושנינו מתרגשים פתאום מההתרחשות הפשוטה הזו, שביומיום לא מעסיקה אותנו, אבל כשאנחנו ערומים ברוח הקרירה היא מאוד מבורכת.
הפלאפון שלו לא מפסיק לצלצל כל זמן שאנחנו שוכבים יחד במיטת האדמה, אבל שנינו מתעלמים, עד שבאחת ההפוגות הבת שלו מתקשרת והוא עונה לה. אני אוהבת את הקשר אבא-בת שלהם, מאוד אוהבת שהוא מדבר עליה, מפרגן ומשוויץ. אני שמחה שהוא עונה לה, אפילו שאנחנו באמצע.
בא לי להישאר שם למעלה בגוף חשוף וקרוב לטבע, אבל כמו כל מפגש שלנו הזמן מוגבל. בדרך למטה הוא עוזר לי להוציא שתיל טימין מאחד ממרבדי הטימין שמכסים את ההר. אני מביאה את השתיל והתמונות מתנה לבחור שלי כשהוא חוזר הביתה מהעבודה. כמו כל מפגש שלנו אחרי הפגישה שלי עם המילואימניק, אנחנו שוכבים בתשוקה רבה.
-
למחרת אני מתייצבת בחווה החקלאית שליד הבית להתנדב. אני והמדריך שותלים ערוגה ארוכה-ארוכה של פלפלים ודלעת. הוא מראה לי איך לשלוף את השתילים ולמצוא מיקום רטוב לשתילה. אנחנו מפטפטים ועושים הפסקת תה צמחים טעים. הוא נותן לי להציץ בפלא קטן שמסתתר במחסן הציוד- גור חתולים קטנטן ומתוק, שאימו משוטטת בחווה ומציעה פרווה נעימה לכל מלטף. אני מודה שזה לא היה לי קל- הישבן שלי התמלא בקוצים, תנוחת הכיפוף הייתה לא נוחה לאורך זמן, וצריך להשקיע אנרגיה בחפירה ובהידוק של כל שתיל. אבל אחרי היום הזה בחווה, הצלחתי להבין קצת יותר את המשפט 'לעבוד את האדמה', והרגשתי טוב.
-
בערב נפגשתי עם הבחור החדש לדייט. בחצאית שחורה, עקבים וסריג אדום מחמיא אספתי אותו מהבית. אלוהים, כמה הוא יפהפה! בג'ינס, חולצה מכופתרת ומעליה סריג חורף חם הוא נראה מדהים. הוא נכנס לאוטו ואנחנו מיד מתנשקים אחרי שבוע שלא התראנו. הוא מנשק לי את הצוואר ומלקק לי את האוזן ומגרה אותי נורא. במסעדה השכונתית אנחנו נמנעים מלהתנשק אבל עדיין יושבים קרובים. אנחנו מפטפטים, לפעמים מעניין יותר ולפעמים פחות. ניסיתי לזרום לנושאים אחרים, אבל לא תמיד הצלחתי. האוכל היה די חובבני ועשה לי חשק להכין לנו ארוחה אמיתית אצלי בבית. האווירה הייתה נורא שכונתית של קבוצות חברים וזה פחות זרם לי.
בסוף הערב אנחנו חוזרים למושב האחורי של האוטו ומתמזמזים. כיף לי איתו, אבל אני גם מתגעגעת לבחור שלי, מתחיל להיות מאוחר ואני רוצה לחזור הביתה ולחבק ולהתכרבל איתו במיטה. אני נשארת באוטו ומנשקת את הבחור החדש בעדינות, מהשפתיים, דרך הצוואר ועד לפתח החזה. ואז מלקקת וקצת מוצצת את הצוואר, והוא מתענג כל כך שזה מגרה אותי יותר.. הוא מזמין אותי אליו, ואני רוצה, אבל גם לא, והוא מבין אותי. אני מציעה שפעם הבאה ניפגש אצלו לפירות ושייקים.
אני חוזרת הביתה מאוד מאוחר בלילה, זורקת מעליי את הבגדים ומחבקת את הבחור שלי, כמה התגעגעתי אליו, כמה טוב לי לחבק אותו ולהקשיב לנשימות שלו.
-
בשבוע שעזבתי את העבודה התקשר אלי אחד מאנשי המשמרות המקצוענים להיפרד. הוא לא היה במשמרת באותו הזמן אבל הבטיח לקפוץ לבקר, ואני מצידי השארתי לו עוגיות ופתק תודה אישי. השבוע הוא התקשר אלי להזמין אותי לרכיבת אופניים קבוצתית שהם סיפרו לי עליה בזמנו ומאוד התלהבתי. הוא אוסף אותי מהבית בדרך לרכיבה, אנחנו מתחבקים ואני כל כך שמחה לפגוש אותו שוב. היה לי כל כך כיף לעבוד איתו וללמוד ממנו.
מזמן לא רכבתי על אופניים והתגעגעתי לזרימה של הרכיבה ולתחושת החופש כשהרוח מלטפת את הפנים, השיער מתנופנף והנוף מול העיניים. אני נוסעת עם עצמי ומתמכרת לתחושת החופש, אבל גם נוסעת לצד האנשים ואנחנו מפטפטים בין עליה לעליה. טוב לי איתם בטבע.
אחרי ארוחת צהריים משותפת, הוא מקפיץ אותי חזרה הביתה ואני מזמינה אותו לשייק בבית ואז לסיור קטן בגינת התבלינים השכונתית. אנחנו נפרדים בחיבוק והבטחה לנסיעות קבוצתיות נוספות.
-
סה"כ שבוע של חופש, טבע ואהבה.
בא לי עוד
| |
דפים:
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
