לפעמים עדיף שלא לשתות...
לא שולטים על האצבעות...
לא שולטים על הידיים...
לא שולטים על הנשיקות...
לא שולטים על כלום...
וכשמגיעים הבייתה מבינים את הטעות...
שהתייחסו לגוף שלך כמו אל זבל....
שהתייחסו אלייך כאל חתיכת כוס....
הבעיה היא שאני אף פעם לא לומדת מטעויות....
ויכול להיות שאני אף פעם לא אלמד....
לחזור עם השיער מבולגן...
לחזור הבייתה....
ולהסתכל במראה...
לראות פרצוף שאת לא רוצה לראות....
להגיע למיטה ריקה....
כולך מכוסה בדשא....
תזכורת לזיון המסריח שהיה לך....
לחבק כרית או במקרה הטוב דובי...
להתסתכל לזה שרצית אותו באמת ולדעת שעשית טעות....
הראש מתרוצץ מחשבות.....
הלב מתחיל להתמלא בכאב...
לדעת שזה שאת אוהבת באמת לא נמצא שם לידך...
לדבר שטויות מסטלה...
כמו עכשו....
לרצות להירדם ולא לקום לעולם....
לשקוע בתוך חלום ורוד...שהוא שלך ואת שלו....
ולא להצטער על שום דבר יותר... לא להצטער....
הדמעות זולגות לבד...
שאת מבינה שאת ממש לבד.. לבד לבד לבד...
אין מישהו שיחבק אותך שכואב....
אין מישהו שינגב לך את הדמעות...
נותר לך רק להצטער...
ולקוות שבבוקר לא תזכרי כלום....
זה המחיר של להיות לבד....
זה המחיר של לרצות אהבה.... לרצות אבל לא לפעול...
לרצות ורק להרוס.....
בא לך להקיא מעצמך...
בא לך למות....
אבל מחר בבוקר הכל יראה אחרת נכון???
הכל יהיה יותר טוב נכון????????
את תחזירי להיות בייבי שכולם אוהבים...
אולי תנסי לשנות מחשבות...
אולי תנסי לשבת על איזה ספה....
לעשן ...
ולנסות לא לזכור יותר כלום.....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
