- ימים בחייה של נימפומנית -

ביום אחד, זה קורה.  הכל משתנה .

אתה נהפך להיות חסר רגשות , כלום כבר לא מרגש אותך .

אתה קם לעבודה , חוזר הבייתה , רואה קצת טלויזיה וחוזר לישון .

וככה החיים ממשיכים להם . . .

ככה עוברים להם 4 חודשים .

חיפשת להרגיש , להתרגש , לחייך , לבכות , לכעוס , לצרוח!

להיות א נ ו ש י . . .

אבל אתה אבן . . .  ולא יכול לשנות את זה .

אתה נהפך להיות לאט לאט לבן אדם קר מבפנים , למרות שאתה צוחק , מחייך , נהנה מהחיים . . .  רק שאחרים יראו שאתה לא סובל .

אתה כבר לא יכול לשקר לעצמך . . .

אתה מכיר בעובדה שנהיית חסר רגשות .

עד אתמול.

עד לרגע- שמישהו הצליח להרתיח אותך (!)

שמישהו גרם לך לצאת "טיפש" . . .

אתה מתעצבן , כועס , לא מבין איך לעזאזל לא הבנת שזה מה שיקרה .

הולך לישון-

ומתעורר , כאילו שכלום לא קרה .

שאתה מאבד את האכזבה , את הכעס , את העצבות . . .

אתה מבין שאתה כבר לא בן אדם .

אז למה אני לא יכולה לצחוק? לחייך? לכעוס? לבכות? להתאכזב?!

אלו חומות שמתישהו יפלו?

אגב- אני כאן . ותמיד אשאר .

וד"ש לשוטר שניסה להשיג אותי בטל' של הבית ולא הצליח . . .

;)