Who doesn't long for someone to hold

שוב וויתרתי.

נתתי לפחד לנצח אותי..נתתי לרגשות שלי להשתלט עליי.

ואני יודעת ששוב הכול יחזור על עצמו ..

ואולי זה לא בסדר אבל כן אני שוללת את העובדה שדברים ישתנו..

אני יודעת שאני אמורה להאמין אבל אני חושבת שאין לי כבר כוח.

אני פוחדת להיות לבד..להרגיש איך זה להיות בלעדייך.. כי אני כ''כ רגילה אלייך.

ובעצם אתה זה כול מה שיש לי,כול מה שבאמת נשאר...

מהחברות כבר התרחקתי ועם אימא הדברים לא באמת טובים ..

סבתא תמיד תישאר בצד שלה ולי... כבר לא ממש נשאר משהו..

את עצמי..ואותך.. אפילו שאני לא מרגישה שיש לי אותך..

כי אתה כמו אבן..אתה ממש ממש כמו אבן.. אני לא מרגישה שאכפת לך..

אני לא מרגישה שאתה באמת רוצה את זה.

אני צריכה שתוכיח ,אני צריכה שתראה לי,ולא רק במילים

למרות שגם למילים יש את הכוח שלהן.

ועשיתי טעויות אני יודעת..ואני אומרת לך שאני משתנה אני הבטחתי

מאז וקיימתי! ואתה לא באמת מאמין...

חצי שנה אני איתך.. חצי שנה אני נלחמת בתכלס בעצמי..

אני נלחמת כי אני משפילה ת'עצמי,אני פוגעת בעקרונות שלי במה שאני..בשבילך

ומי יודע?אולי זה באמת שווה את זה.

אבל זה פשוט כ''כ כואב עד לרמה של אדישות מטורפת.. עד לרמה שכבר אין לי יותר כוח.

ואני מבליגה כול הזמן לא משנה מה יקרה ומה תגיד או תעשה וכמה המילים שלך יפגעו בי

אני אשתוק כי אני אוהבת וכי אין לי ברירה.

ואני רואה שאתה לא באמת מתאמץ שאתה לא באמת משקיע ולא באמת עד כדי כך כול זה חשוב לך...

זה מטורף עד כמה כואב לי על כול וויתור והבלגה כי אני יודעת שזה שוב יקרה........

אני יודעת שאתה מת על החופש שלך, על הזמן שלך,על החברים שלך וכן הלימודים חשובים לך והכול

אבל אני באה אחרונה ..אחרי הכול אני תמיד בסדר העדיפויות הכי אחרונה.

וזה לא אמור להיות ככה..אני אמורה לבלות חצי שנה עם בן אדם שמעריך את מה שיש לו

ומשתדל בשביל שזה ישאר ככה..................

רעבק

וכול פעם שתנתק או תברח באמצע השיחה זה לא יעזור זה סתם פוגע בי.

ויום אחד זה יקרה..יום אחד יבוא ואני אטפל בזה אני "אכרות לעצמי את היד " אני פשוט "אחתוך"

כי כבר לא יהיו הזדמנויות יותר ואני לא אתן לעצמי לדרוך על המעט שנשאר ממני..

ויום אחד אתה תבין ותתחיל להעריך את מה שיש לך ,ואז..זה יקרה בדיוק

כשאני.. לא אהיה פה..ואולי יהיה מאוחר מדיי להחזיר את הגלגל אחורה.

הייתי חייבת

מצטערת .

Pieces Of Me-Ashlee Simpson

On a Monday, I am waiting
Tuesday, I am fading
And by Wednesday, I can't sleep
Then the phone rings, I hear you
And the darkness is a clear view
Cuz you've come to rescue me

Fall... With you, I fall so fast
I can hardly catch my breath, I hope it lasts


Ohhhhh
It seems like I can finally rest my head on something real
I like the way that feels
Ohhhhh
It's as if you know me better than I ever knew myself
I love how you can tell
All the pieces, pieces, pieces of me
All the pieces, pieces, pieces of me

I am moody, messy
I get restless, and it's senseless
How you never seem to care

When I'm angry, you listen
Make me happy it's your mission
And you won't stop til I'm there

Fall... Sometimes I fall so fast
When I hit that bottom
Crash, you're all I have


Ohhhhh
It seems like I can finally rest my head on something real
I like the way that feels
Ohhhhh
It's as if you known me better than I ever knew myself
I love how you can tell
All the pieces, pieces, pieces of me

How do you know everything I'm about to say?
Am I that obvious?
And if it's written on my face...
I hope it never goes away... yeah

On a Monday, I am waiting
And by Tuesday, I am fading into your arms...
So I can breathe


Ohhhhh
It seems like I can finally rest my head on something real
I like the way that feels
Ohhhhh
It's as if you've know me better than I ever knew myself
I love how you can tell
Ohhhhh
I love how you can tell
Ohhhhh
I love how you can tell
All the pieces, pieces, pieces of me
All the pieces, pieces, pieces of me...

שקט לי בלעדייך

וכשאלך אני יודעת יהיה שקט מדיי

הזמן הרגיל אותי אלייך,

ידעתי כבר כול חלק בגופך.

אתה אומר שאיני יודעת,לא מכירה אותך בכלל

ואני נושמת בדיוק כמוך,הלב שלי פועם פעימה אחר ליבך.

זה אתה שלא מכיר אותי אף לא לרגע,

את החלומות,"אהבות הנפש" והכאב..

מי עוד ידע כמוני,תנועה אחר תנועה שלך?

יזהה מילים המצחיקות אותך מראש,יקבל אותך בדיוק כמו שאתה?

ואני כבר לא בוכה כמו פעם על כול מילה לא במקום,

וזה עצוב עדיף לבכות מלהתמכר לאדישות.

הסובלנות לא מוותרת מותחת את הגבול שלי חזק,

ואני לא נותנת לעצמי ללכת,לא מוכנה.

וכבר אמרתי ולא פעם שלא אתן עוד הזדמנויות

אז מתי כבר?מתי אפסיק לנסות להבין ולסלוח?

להיות נחמדה מדיי לא יעזור.

 אני מודה איני מושלמת,גם אני פה אשמה..

כבר לא המלאך שלך ...ניראה לי.

כניראה שהמחזור גורם לי להוציא הכול :/

 בעע

love you

זה כמו לעלות על הר ולהרגיש שקשה לך לנשום...ופתאום את מתחילה להשתעל..ואולי קצת נחנקת.

זה כמו לשחות בים ולוותר על הרצון לשחות..להרפות.

זה שוב להרגיש שאת נופלת כשרק התחלת לעלות

זה כמו לבכות כ''כ חזק עד שאת רואה נוצצים בעיינים

זה לשבת שעות ולנסות לשכנע את עצמך שהכול בסדר כשהכול לא בסדר.

זה להדחיק את  כול מה שהולך בפנים ולדעת שאת הולכת להתפרץ בקרוב

אבל זה לא קורה,את רק מתפרקת לאט לאט..בקטנה.

זה להשתגע מעצם המחשבה שאין לך אף אחד

זה לא להגיד סתם..זה לשבת ולהפנים שהאדם שכ''כ אהבת

כבר לא כאן. וכול השאר...הם לא באמת

הם לא באמת כאן הם סתם חושבים שהם פה

זה לתת את הכול,פשוט לתת מעצמך כול מה שאפשר

ושוב..לדפוק את הראש באותו הקיר.

זה להגיע לרמת המחנק הכי גדולה שלך

כשאת מפנימה שמה שאת רוצה באמת לא יקרה

כשאת מפנימה שאת לא תצליחי, שכבר לא שווה אפילו לנסות.

זה כמו לקבור את עצמך חיה, אחרי שהוא הלך לא באמת נשאר

בשביל מה לבכות..

זה לא שווה להיות אופטימית כי אופטימיות

 זאת אשלייה זמנית..