תא קולי

בוב מספר:

נרשמתי פעם למועדון כושר באיזור האיסט וילג', שבו גרתי. לא ידעתי בזמנו שזה מועדון של אנשי מאפייה. פגשתי שם טיפוסים מעניינים. כמו טוני בלאק. הוא היה ענק, בודי בילדר. פעם אפילו היה 'מר קוני איילנד'. כשפגשתי אותו העיסוק העיקרי שלו היה Button Man. אתם מכירים את הביטוי? כשאומרים למישהו Button up, מתכוונים 'תשתוק'. אז טוני משתיק אנשים לצמיתות. פעם הוא נכנס איתי לסאונה ושאל אותי: אתה מהטובים? והכוונה שלו הייתה למאפייה. אתם צריכים להבין, לתפיסתם, אנשים רוצים זונות, סמים, הימורים, ולכן אנשי המאפייה פשוט נחמדים מספיק בשביל לספק את הביקוש הזה. לכן מבחינת טוני, המאפייה הם 'הטובים'. התיידדנו קצת.

באותה תקופה האזור הידרדר. יותר ויותר פשע, סמים, פריצות. התחלתי לחשוש קצת. התקשרתי לאחי ושאלתי אותו אם יש לו אקדח לתת לי. הוא אמר כן, אבל הוא מקולקל, החלק שמטעין כדורים לא עובד. אמרתי מושלם, ככה אני אוכל לנפנף באקדח ולא לירות. כשטוני ביקר אצלי הוא אמר, אתה לא חושש קצת לגור באזור כזה? ואמרתי, אל תדאג, יש לי אקדח. באמת? הוא אמר. תראה לי. אז הראיתי לו. זה היה אקדח בראונינג צנוע. טוני העיף בו מבט ואמר, זה מקולקל! ואני אמרתי, כן, אבל זה בסדר, אני לא רוצה באמת לירות, רק להפחיד אם צריך. וטוני אמר תקשיב, אם מישהו בא לשדוד את הטלוויזיה שלך ואתה בא עם אקדח, מבחינתו אתה ניצב בינו לבין הטלוויזיה. והוא לא יודע שהאקדח מקולקל. הוא יירה בך. תן לי לתקן את האקדח. אמרתי לו: אתה מסוגל לתקן אותו? והוא אמר: אני מכיר מישהו.

כעבור שבוע הוא חזר עם שקית נייר חומה והניח אותה על השולחן. פתחתי אותה. אקדח מגנום 45 מ"מ. מפלצת. אמרתי לו זה לא האקדח שלי! והוא אמר, זה יותר טוב מהאקדח שלך. אבל אני רוצה את שלי, התעקשתי. וטוני אמר: אתה יכול לירות בדבר כזה גדול עם זה. אמרתי לא, טוני, אני רוצה את האקדח שלי.

וטוני אמר: בוב. אתה ל א  רוצה  את האקדח ש ל ך.

וכך נגמרה התקופה שבה הייתי חמוש.