לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הארכיטקטורה של העולם הבא

יומן זה מתאר מסע ייחודי שהתרחש במציאות, מהעולם הזה אל העולם הבא ובחזרה. מסע, שרובינו עשינו, אך לא מסוגלים לזכור. אלוהים, נשמות, גלגולים, טלפתיה, טבעי ועל טבעי, ומעל הכל – מי אנו ומה מטרותינו פה – כל אלה נחשפים מפרק לפרק, ביומן שלא מן העולם הזה.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


9/2003

Insert: ד"ר, תציל אותי


שלום לכולכם!

 בשלישי בספטמבר 2002, במקום רחוק מכאן, חוותי את המסע אל העולם הבא. לנוכח צרוף מקרים מוזר (אתם מאמינים בצרופי מקרים?), בשני בספטמבר 2003, בשעה 12 בלילה, בדיוק שנה אחרי, פתחתי את היומן הזה. ולמה צרוף מקרים? מפני שכלל לא הייתי מודע לכך שמדובר בדיוק בשנה אחרי באותו מסע. ההבנה, שמדובר בתאריך קרוב, עלתה לי כשפשפשתי בזכרוני על מנת להחיות את אותו יום עם כל ההתרחשויות שבו, ונזכרתי שזה היה בתחילת ספטמבר. פתחתי כמה מגרות, שלפתי כמה יומנים, וראיתי את הצרוף מקרים פנים אל פנים.

באותו הקשר, מיד עם החזרה שלי אל הגוף, הבנתי שעלי לתעד את המסע ולהפיץ את התשובות לכמה שיותר אנשים. פתחתי את היומן, ושרבטתי את השם, שאותו כבר ידעתי: הארכיטקטורה של העולם הבא.

ימים חלפו, וכל העת תא זכרון אחד שלי הוקדש לשמר את עניין הכתיבה, וכאמור, זה קרה, והתזמון מפתיע (או שלא?). בשעה 12 בלילה של השני בספטמבר, הרגשתי את הצורך להתחיל בכתיבה, שלא ניתן לפענח אותו אחרת. אני משתדל להיות מודע לסימנים מהסביבה, ולפיכך ישבתי והחלתי במלאכה. אולי הדחף להתחיל נבע גם מכתבה עם הסופר רובין שארמה ("הנזיר…"). ואולי העובדה שקראתי את הכתבה, שהביאה לי דחף, בדיוק שנה אחרי, היא הצרוף המפתיע. אך העובדות בעינן עומדות.

 

אז בפרספקטיבה של שנה, נהניתי לפתוח את היומנים של אותה תקופה, ותרשו לי לצטט לכם מדי פעם, קטע מתוכם. הקטע הבא מתאר סיפור של ידידה (אל"ף, שם בדוי), שפגשתי בחו"ל ובביתה בישראל לא הייתי מעולם, וקראתי לו "ד"ר, תציל אותי". אולי יום אחד, יזדמן לי באורח פלא לבקר בביתה (לצערי אבד קצת הקשר ביננו), ולזכות להביע דעה ממקור ראשון: האם מדובר בצ'יזבט שאין בן גרגיר אמת, או במשהו מדהים שראוי לפרסום עולמי. עד שזה יקרה, גבשו דעה לפי שיפוטכם.

 

ד"ר, תציל אותי

המקום: טבע, רחוק מכאן.

"בעודי יושב עם אל"ף על אחד הספסלים, ומנהלים שיחה מעניינת (שיתפתי אותה בכמה מסודות היקום, פיסיקה וכאלה), חשפה אל"ף בפני סוד…

…'יש לי בבית מרפאה של חייזרים'. {ככה, בלי שום הכנה מוקדמת?}

פפפווו…ירקתי את הבירה מקצה הפה בתדהמה…מממ..מממה?

לאחר חמש דקות של 'די, את צוחקת עלי…', סיפרה לי את סיפורה, שכל מילה בן אמת (כלומר, הסיפור אכן סופר מפיה) ואם תוכנו אמת או לאו, עוד לא החלטתי…

…- 'ובכן, יש חייזרים בעולם, אתה חייב להכיר בעובדה הזו', התחילה.

-         'להגיד לך את האמת,  עוד לא החלטתי סופית אם יש או לא. אני סבור שכל החלטה, לכאן או לכאן, חייבת להיות מגובה בהוכחה מוצדקת'. ניסיתי.

-         'יש חייזרים בעולם. הם מופיעים ביקום שמקביל אלינו, כך שאנו לא יכולים לראות אותם', הגיעה התשובה מייד.

-         'מסיבות שאינן ידועות לי, הם החליטו להקים מרפאה אצלי בבית. קודם כל הם פנו לאמא שלי ע"י תקשור על טבעי, ולאחר שקיבלו את הסכמתה, הם הקימו בחדר מיוחד בבית מרפאה. מי שנכנס לחדר לא רואה משהו מיוחד חוץ ממיטה שניצבת במרכזו. המטופל נשכב על המיטה,ועובר סריקה מהירה בידיהם. יתכן וירגיש חום, יתכן וקור. על ידי תקשור, הם אומרים לאמא את חומרת הבעיה, שמייד מסבירה לחולה את מצבו. כמו כן, בהסכמתו, הם מבצעים "ניתוח" לפתירת הבעיה.'

-         'קשה לי לדמיין חייזר ירוק ניגש עם סכין מנתחים ופותר את בעיית האפנדיציט שלי', הקשיתי. אך אל"ף לא התבלבלה.

-         'הם לא חותכים. הם פועלים בשיטות שלא ידועות לנו לא משאירות סימנים…'

-         'תגידי זה חוקי? לא יכולים לעצור אותך על הקמת מרפאה בלי רשיון?'

-         'הטיפול מתבצע בהסכמה מלאה של החולה. תחילה אמא מסבירה לו את מצבו, את הבעיה ואת הפתרון האפשרי. במידה והוא מעוניין, הם מנתחים ופותרים את הבעיה ברוב המקרים. '

-         'הרבה אנשים מגיעים? איך זה לא התפרסם עד היום?'

-         'זה עובר מפה לאוזן, המון אנשים מגיעים לטיפול או ביקורת… גם אתה מוזמן!'

עד שאענה להזמנתה הנדיבה, לעבור סריקה במכשור בלתי נראה על ידי מנתח בלתי נראה (אך לא מן העולם הזה), ולפתור את פגמי הרבים, פרשתי לעכל את הדברים.' "

 

אז אם מישהו מצא עצמו בבית שבו מרפאה של חייזרים, מקבל טיפול לבעיית החניכיים הכואבת, שלח לי מייל ואפרסם את הסיפור.

 

        אתה יודע מה? עזוב אותך, שלח מייל לכאןmailto:[email protected].

נכתב על ידי הייתי שם , 5/9/2003 22:05  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  הייתי שם

בן: 51




2,277
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , פילוסופיית חיים , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להייתי שם אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הייתי שם ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)